משפחה בת 6 נפשות, שכרה את שירותיהם של שחר-רוזנפלד אדריכלים, כדי שיבנו את בית חלומותיהם, אבל הם לא ידעו להגדיר מהו. בעוד שהאב ביקש בית קרקע, האישה דווקא העדיפה תחושה של מגורים בפנטהאוז, ולהתרחק עד כמה שניתן מקומת הקרקע. הפיתרון האולטימטיבי שהעניקו לה יעל שחר וליאור רוזנפלד, היה הקמת חצר אנגלית רחבת ידיים היקפית, שתהיה מנותקת מהקומה עצמה.
“בעצם כשמסתכלים מבעד לחלונות, יש משהו שמפריד בין הקומה עצמה לבין האדמה”, אומר רוזנפלד. “קשה להבין, כשנמצאים בקומת המרתף, שלא מדובר בעצם בקומת הקרקע”, הוא מסביר.
הבית עצמו משתרע על פני 400 מ”ר, ובן שלוש קומות: קומת מרתף, קומת כניסה וקומה עליונה. בקומת המרתף יש יחידת מגורים לאחד הילדים הגדולים של הזוג, ושטחי משפחה משותפים, כמו חדר משחקים, חדר טלויזיה וחדר משפחה לבילוי כיפי בצוותא. בקומה זו, כאמור, מפתחים רחבים, וויטרינות לכל הגובה, שמכניסים אור טבעי רב, ולרגע לא נדמים כמו עוד קומת מרתף בנאלית, אפלה וחשוכה.
קונספט הבית, המזמין והנינוח באופיו, נבנה סביב עץ ששתול במרתף ומתנשא לקומת הכניסה. אדריכלות הנוף, פרי עיצובם של שני האדריכלים, נעשתה כחלק מהתפיסה האדריכלית הכוללת, והיא מתכתבת היטב עם הרעיון לשלב את הטבע בכל פינה בבית, דרך עושר של חומרים טבעיים, בין היתר.
בקומת הכניסה, שצורתה צורת L, שבה חיבור הדפנות מתרכז באיזור המסדרון, שטחים ציבוריים פתוחים ורחבים כמו חדר המגורים, פינת אוכל ומטבח. בחלקה השני מצויים שני חדרי שינה רחבים עבור הילדים, וחדר רחצה גדול לשימושם.
בקומה העליונה סוויטת ההורים המרווחת, כמו גם פטיו שמכניס אור לכיוון גרם המדרגות המעוצב מברזל.
גרם המדרגות עצמו, מהווה אלמנט פיסולי משמעותי בחלל. הוא עוצב בצורה מנותקת מהקיר, כשמוטות שיוצאים ממנו “מחזיקים” ומניפים בגאון את המדרגות המרושתות. המדרגות הקלות ממחישות את גישת האווריריות, ומהוות אלמנט ורטיקאלי פיסולי בחלל, שמקשר בחן בין הקומות, מבלי להעיק על החלל או “להעמיס” עליו.
הבית כולו עוצב, כאמור, בשימוש בחומרים טבעיים, ובעזרת פלטת גוונים מונוכרומטית, עם הבלחות יפות של צבע. על הרצפה – פרקט עץ אלון טבעי, שהותקן בכל חדרי הבית, מלבד חדרי הרחצה והמטבח. מכיוון שבחלל המטבח התגלעו חילוקי דעות, נבחר “שטיח” של גרניט פורצלן, שמהווה גם שיקול פונקציונלי לרצפת המטבח. אריחים מלבניים גדולים ואפורים מכסים את שטח העבודה, עד לאי העבודה המרווח. המטבח עצמו, בלבן צחור, משדר אלגנטיות ומראה על-זמני, כשקונטרסט עיצובי בדמות נגיעות של שחור בולט במסגרת החלון הרחב, בארונות האחסון התחתונים ודרך אביזרי החשמל המוטמעים בארונות הלבנים. שולחן פינת האוכל מתכתב עם אי העבודה, גם הוא מתהדר בחלק תחתון בשחור, ובחלק עליון בהיר. מעליו, ארבעה גופי תאורה בשחור לבן, במראה נקי, למרות האלקלקטיות שמתבטאת בצורניות. לבד מפרקט עץ מחמם לב המשדר בית נינוח ונעים להתנהלות, חומרים כמו ברזל, בגרם המדרגות, וחיפוי אבן בקיר הפנים והחוץ – יתר הבית מעוצב בלבן נקי ורגוע. השיקול העיקרי היה להפחית את העומס הויזואלי וליצור מראה עשיר, אך מאופק, ש”ייתן” לנוף בחוץ לחדור בצורה אורגנית ונעימה.
שטח החוץ עוצב אף הוא בצורה מאופקת ואטומה, וברגע שנפתחת הדלת אומנם נהנים מהנוף שנגלה במלוא הדרו, אך אין אפשרות להציץ פנימה, והאינטימיות בבית מצליחה להישמר. משטחי בטון מחפים את הפינות בחוץ, ובחלק של הבריכה חיפוי אבן אפורה בדמות סרגלים באורכים משתנים, שיוצרים תנועתיות וזרימה, המתכתבת עם הבריכה.
הבריכה המרהיבה היא בריכת סטימרים, מבית חברת “פלגים”. כיסוי שמחפה אותה מן הקצה לקצה, נמצא בתוך הבריכה עצמה ומוסתר מן העין, ומהווה אלמנט חשוב לשמירה על הביטחון. מיקום הבריכה המרכזי ניבט ממרבית חלקי הבית, ומלווה נאמנה את ההתנהלות היומיומית. אפשר לצפות בה מחדרי הילדים, ומייתר חלקי הבית. “גם אם לא משתכשכים בה, אפשר להרגיש את המים”, אומר רוזנפלד. רוזנפלד מציין גם שהעובדה שהמשפחה נכנסה להתגורר בבית המעוצב אך שבוע לפני שפרצה הקורונה היתה בונוס. “קיבלתי המון פידבקים כמה היו מאושרים לבלות את הסגר הראשון בבריכה, זה היה פשוט נהדר”, הוא אומר.
מכיוון שהחוץ הכולל את הבריכה, סלון אלטרנטיבי, פינות ישיבה וכמובן נוף מרהיב עתירי פרטים, היה נחוץ להכניס שקט ויזואלי את תוך חלל הבית, וכך, כאמור, אופיין בעושר חומרי טבעי, עם הבלחות צבע קלות בריהוט ובפריטים המשלימים. באופן כזה ההרמוניה בבית ניכרת היטב, מכל הבחינות.
הפרויקט: בית בהוד השרון
שטח: מגרש דונם, בנוי 400 מ”ר
תכנון ועיצוב: שחר רוזנפלד אדריכלים – יעל שחר וליאור רוזנפלד
עבור: זוג וארבעה ילדים
בריכה: פלגים
צילום: שי אפשטיין