היסטוריה
משפחת בכר עלתה לישראל מהעיר פילופוליס שבבולגריה בשנת 1890 והיו בעלי רשת בתי מסחר סיטונאיים וקמעונאיים לבגדים, צעצועים, קוסמטיקה וכלי בית, בשם “האחים בכר”, בערים בירות בלבנון, חיפה ויפו. בית בכר ברחוב לילינבלום נועד מלכתחילה למגורים, בית מפואר, החדרים היו מרוצפים באריחי בטון מצוירים, חדר המדרגות וכל חדרי הבית היו צבועים במשטחי צבע דקורטיבי, על הקירות צוירו ציורי קיר פרחוניים וגיאומטריים בשלל גווני צבע. ציורים אלה נמחקו במשך השנים ונחשפו בעת תהליך תיעוד הבניין.
בשנת 1925 הוסבו רוב חדרי הבית, ממגורים לחנויות משרדים ומלאכה. בשנת 1979 נפתח בבניין סניף מרכזי של בנק המזרחי לאחר שיפוץ פנימי נרחב בתכנון אדריכל אריה אלחנני. בשנת 1990 נעשה שינוי מבני נרחב בבניין בתכנון אדריכל גרט גוטמן אשר הסיר ממנו אלמנטים אקלקטיים של אדריכל מגידוביץ, בנה קומה ורביעית ושני אגפים בצד צפון מערב והוסיף מעלית. בדצמבר 2013 מכרה קבוצת אביב את בית בכר לאיש העסקים איתן ורטהיימר. בשנת 2014 הסתיים תהליך שימור בית בכר, שהחזיר לו את מראהו המקורי, בתכנון אמנון בר אדריכלים ואדריכל טל פייסט.
ב- 2019 הושכר בית בכר לרשת פתאל ל-25 שנה וישמש כמלון בוטיק. במסגרת הקמת המגדל נדרש היזם לשמר את “בית בכר” הצמוד למגדל. מלון בית בכר שוכן בפינת הרחובות נחלת בנימין 58 ורחוב לילינבלום 35, בצמוד למלון הבוטיק הנוסף של רשת פתאל, “רוטשילד 22”, בניין בן 29 קומות, המגדל משמש למשרדים ולבית מלון, במקום בו שכן בית צים שנשרף בשנת 1966.

עיצוב המלון על-ידי האדריכל ארי שאלתיאל
עיטורי הקירות, המהווים את בסיסו של הקונספט לעיצובו של המלון, שוחזרו באופן קפדני. זהו בית המלון הראשון בתל אביב שמשחזר באופן מדויק את העיטורים המקוריים. עיטורים אלו, שאפיינו את עיצוב הפנים בתקופה האקלקטית, מצליחים לשמר את ניחוחות הזרם הרומנטי של התקופה. כנהוג בתקופה האקלקטית, כל חדר עוטר בציור שונה ובגוונים שונים, רעיון זה הוביל יצירה של סיפורי גוונים בחדרים השונים. הגוונים השונים שנבחרו, מתוך נגזרת גווני העיטור המקוריים ובאים לידי ביטוי בבחירת הגוון הכללי של קירות כל חדר, גווני הריהוט והשטיחים. הריהוט שנבחר הינו בסגנון אירופאי קלאסי ואר-דקו אשר נבחר בקפידה ובהתאם לגווניי החדרים השונים. שחזור עיטורי הקיר בכל חדרי המלון הינם החזרת עטרה ליושנה. הדלתות והחלונות במלון שופצו על פי המקור בתקופת השיפוץ הקודמת, על ידי איתן ורטהיימר בעל הבניין.
תכנון חלוקת חדרי המלון החדשים בבניין, מתחשב בחלוקת החלל המקורית ומתאים את עצמו למבנה המקורי ללא שינויים בקירות המקוריים. יחד עם זאת תשומת לב ניתנה לחדרי רחצה מרווחים להשלמת חווית האירוח. חדרי הרחצה חופו באריחי קרמיקה עם תבליט, אריחים המזכירים את האריחים הדקורטיביים המצוירים שיהיו קיימים בבניין זה ובבניינים כמותו השייכים לתקופה האקלקטית.
בכניסה למלון הוצב קטע קיר מקורי הכולל עיטור. תיעוד ציורי וגווני הקיר המקוריים בבניין לרבות שחזור העיטורים במלון, בוצע על ידי סטודיו תכלת בהנהלת שי פרקש ואלי שאלתיאל.

תכנון ועיצוב פנים – אדריכל ארי שאלתיאל