לפני שהפכה לאייקון, סלייטר, בעלת תואר פרופסור-חבר, התגוררה בניו-יורק, עבדה כמרצה בפקולטות לעבודה סוציאלית ומשפטים באוניברסיטת פורדהאם והתכוונה לפרוש מההוראה, כדי לכתוב ספר. היא ידעה אמנם להתלבש בצורה מסוגננת, אבל ממש לא התכוונה להפוך לאייקון אופנה;
היא יכולה להצביע בדיוק על הרגע בו חייה השתנו לנצח. לפני כמה שנים, לין חיכתה לחברה לא רחוק מ- Lincoln Center, בדיוק בזמן בו התקיימו שם התצוגות של שבוע האופנה. כמה צלמים שעמדו בקרבת מקום חשבו שהאישה הלבושה בסגנון הייחודי, היא אישיות מפורסמת בתעשיית האופנה.
"הצלמים הקיפו אותי והתחילו לצלם", נזכרת לין. "שני עיתונאים יפנים החלו לשאול אותי שאלות. תיירים החלו להתאסף ולצלם סרטונים ותמונות בטלפונים שלהם, כי היו בטוחים שהם פוגשים בדמות מרכזית בתעשיית האופנה. הייתי מבולבלת, אבל באותו רגע הגיעה החברה שלי והתחלנו להיות משועשעות מהמצב. היא אמרה לי, 'וואו, הפכת פתאום לאייקון של סטייל".

לא עבר זמן והחשיפה התקשורתית של האשה והסיפור שלה, צדה את עיני סוכנות הדוגמנות הנודעת Elite Models London והיא החתימה אותה על חוזה דוגמנות. "אני רואה את עצמי יותר כאישיות מאשר דוגמנית", אומרת סלייטר "אני אדם רב פנים: אני כותבת, עושה ארט דירקישן, סטיילינג, אשת חברה, מלמדת פיתוח סגנון אישי".
הבלוג שלה הוא בעל אמירה אישית, מתחשבת ואינטליגנטית, שנוגעת בנושאים שחשובים לה: תרבות, אמנות, אופנה וחיבור אנושי. הנושא שהכי מעניין אותה הוא היחס בין לבוש לזהות. "בגדים יכולים לשנות באופן עמוק את מי שאתם ולבטא בצורה עמוקה את מי שאתם, טוב יותר ממילים", אומרת סלייטר.
רוב מעריציה הן נשים צעירות שרואות בה סמל של "אנטי-אייג'ינג". "הם פשוט לא רוצים להזדקן כמו בעבר, תקופה שבה אנשים בגיל 60 או 70 נחשבו כמי שפרשו מהחיים". היא מטיפה לקבלה עצמית "התמקדו בכל מה שאתם אוהבים בגוף שלכם – הפכו אותם לכוח שלכם – ושכחו מכל השאר. חשוב להראות מי אנחנו מבפנים ולא להרגיש צורך לדבוק בסטריאוטיפים", קובעת סלייטר בבלוג שלה. "לפני שמישהו יוכל לפתח סגנון אישי, הוא צריך לעבוד על קבלה של מי שהוא."
היא מתמודדת חזיתית עם ההזדקנות "הזדקנות היא בלתי נמנעת. אין שום דבר שאפשר לעשות כדי לשלוט בזה, אני התחלתי להשתמש בבגדים שלי יותר כאקט יצירתי, כדרך לבטא את עצמי בצורה יצירתית בעולם ואני הכי חשופה, גלויה ובולטת ממה שהייתי אי פעם בכל חיי. הגיע הזמן להסתכלות חדשה על מה זה אומר להיות אישה מבוגרת".

לבלוג

לין סלייטר, השיקה לאחרונה את ספרה הראשון ורב המכר, "איך להיות זקנה How to Be Old", המספר את סיפורה מעורר ההשראה, על המצאה אישית ואפית מחדש. השקפתה של סלייטר על הזדקנות, סגנון וחיים עוסקת בבחירה אישית ובאופן שבו אנו רואים את עצמנו ואת חיינו. על פיה, הזדקנות היא זכות ראויה לחגוג ולמסגר מחדש בתודעתנו ובתודעת החברה.
"תמיד המצאתי את עצמי מחדש כל הזמן. כשהייתי צעירה, קראתי על דמויות שונות, רציתי לאמץ את זהותן והשתמשתי בבגדים כדי לבטא זאת. אני כמו מחזאית או אמנית פרפורמנס", היא אומרת "מעולם לא התעניינתי באופנה אלא בכוח של בגדים, במיוחד של מעצבים שעיצבו כדי ליצור שינוי חברתי עבור נשים, כמו המעצבים היפניים".
על ההצלחה של הבלוג שלה היא אומרת "שש השנים הראשונות, זה היה תענוג, הרפתקה מהנה ואז זה ירד מהפסים. מרגע שהפכתי לוויראלית, זה היה אובדן השליטה הראשון, כי עד אז, הייתי נכנסת לפרופיל של כל עוקב חדש ושולחת לו אימוג'י של ורד ולא יכולתי יותר לעשות את זה".
לעיתוי הייתה משמעות. האופנה נשלטה תמיד על ידי עורכי המגזינים הגדולים ובלוגריות האופנה והמשפיעניות, ריסקו את זה. הן פרצו את הדלת לרווחה ולין סלייטר נכנסה דרך הפתח הצר.
"הגזמנו בייצוג נשים מהממות, בכושר טוב ובעלות משאבים רבים. זה מייצג בערך 2% מאיתנו. אני יכולה לעשות הכל. רובנו נמצאות באמצע, עם הכנסה קבועה ומזדקנות ביושר, חלק טוב וחלק גרוע. אנחנו לא מיוצגות", היא אומרת ובהמשך מציינת את העובדה ש-90% מהעוקבים שלה באינסטגרם הם בגילאי 25-55. "אנשים עדיין אומרים לי, 'לין, את לא זקנה!' אבל אני כן. 70 שנה זה זמן ארוך, לעזאזל. אז, אני מחבקת את עצמי כזקנה ואמשיך להשתמש במילה הזו, עד שאנשים לא ישפטו אותה שלילית. כשמדובר ברהיטים עתיקים או בקבוק יין, אנחנו חושבים שזקנה היא בעלת ערך ומרשימה, אבל לא כך עם אנשים".
"החיים הם לא רק איך את נראית", היא מסכמת "יש בהם כל כך הרבה יותר. יש לי שלושה עקרונות – שתמיד יהיה לי ספר לקרוא. שלעולם לא אצטרך לכתוב עוד פוסט ממומן ושאף אחד לא יגיד לי מה אני צריכה לעשות".