בשנת 2005, עם השלמת המוזיאון החדש Musée du Quay Branly בפריז, מונחים כמו "גן אנכי", "קיר ירוק" ו"קיר חי", שהיו עד אז מונחים של בוטנאים ומעצבי נוף, הפכו לפתע פופולריים בקרב הציבור הרחב. הסיבה הייתה ללא ספק החזית הצומחת המדהימה של המוזיאון שתוכננה על ידי הבוטנאי הצרפתי Patrick Blanc.
המעצב והאמן פטריק בלאן (נולד ב-1953, פריז) נחשב כממציא הקיר הירוק המודרני; עם זאת, הוא רואה עצמו כמדען וחוקר הטבע. את הדוקטורט שלו הוא עשה במדעי הטבע ב-1979 והחל לעבוד במרכז מדע לאומי כמדען המתמחה בצמחים טרופיים. יש לו ידע אנציקלופדי בצמחים ובשנת 2011 הוא אפילו גילה בפיליפינים זן חדש של בגוניה, הבגוניה בלנצ’י.
ביתו של הבוטנאי הצרפתי בפריז הוא ג’ונגל עירוני. במהלך הקריירה הארוכה שלו, הוא עיצב מאות “קירות ירוקים” שופעים המכסים הן את הפנים והן מבחוץ של בניינים בכל רחבי הגלובוס (שתוכננו על ידי מיטב האדריכלים, כמו ז’אן נובל, הרצוג דה מרון ו-Sanna), אך אף אחד מהם אינו מרשים כמו הג’ונגל העירוני הקטן שהוא מכנה בית, בפאתי פריז.
את הגינות האנכיות הוא יוצר על ידי הצמדת מסגרות מתכת לקירות, חיפוין ב-PVC ולבד עמידים בפני ריקבון, ולאחר מכן הקמת מערכת השקיה המרטיבה את הלבד ושומרת על לחות הצמחים שהוא שותל במצע האנכי. כך, בהרחבת השיטה הייחודית שלו, בלאן עבד על בית חלומותיו בפאתי פריז, בשיתוף עם האדריכל Gilles Ebersolt. אבל בעוד שרוב הפרויקטים המקצועיים שלו משלבים את הטבע בעיצוב אלגנטי פורמלי, מסודר ומתוחם, הצמחים בביתו הם סבך של צמחים עם עובש על הקירות. מבחוץ, הבית לא נראה מרשים מדי. אבל ברגע שנכנסים פנימה, זה כמו להיכנס לעולם חדש בעומק יער טרופי.
בלאן המציא את הגן האנכי כשהיה עדיין נער והתכוון לספק מערכת סינון מים ביולוגית לאקווריומים האהובים שלו. ב-1988, הוא רשם פטנט על גרסה משופרת שלה. הפרויקט הגדול הראשון שלו של גן אנכי הושלם ב-1986 ב-Cité des Sciences et de l’Industrie בפריז, אבל הרעיון שלו לא עורר עניין רב עד 1994, אז הוא התחיל להיות נושא חם בעיקר בקרב אנשי מקצוע שעסקו בגינון; אך רק בשנת 2004 זה התפשט והגיע לקהל רחב יותר. בלאן ביקש “שהטבע יחזור לערים” וכדי לעשות זאת הוא שאב השראה הן מיערות הגשם הטרופיים והן מסביבות הרים גבוהות, בהן צמחים רבים גדלים עם כמות מינימלית של אדמה.
מחפשים רעיונות לשילוב צמחייה בעיצוב פנים? פנו ליועצים של משתלת הכפר