תערוכה קבוצתית חדשה בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד במוזיאון לתרבות הפלשתים, אשדוד
החל מה-1 בספטמבר 2024 ועד ה-31 באוגוסט 2025
טל יצחקי
השנה האחרונה, הציבה בפנינו הכרח להגיב בגוף, ברוח ובחומר למצבים בהם הקרקע מתערערת, הביטחון התערער, הוודאי הפך זר, הקבוע הפך ארעי, בר חלוף, זמני ומטלטל. רבים כל כך מצאו עצמם/ן בלי בית. ממשי ורגשי כאחד. בלי עוגן, שייכות וקהילה.
התערוכה “גוף. בגד. בית”, שתיפתח ב-1 בספטמבר במוזיאון לתרבות הפלשתים, בהובלתן של האוצרת גלית גאון ואוצרת המשנה צפי סיון ספיבק, מזמינה את המבקרים למסע מרתק בין יצירות עיצוב המשקפות את המתח שבין קביעות לארעיות, בין שייכות לתלישות, ובין זהות אישית לזהות קולקטיבית.
גלית גאון, אוצרת התערוכה: “בתקופה זו של תהפוכות עולמיות, ‘גוף. בגד. בית’ מציעה פרספקטיבה חדשה על הארעיות כנקודת מוצא ליצירה ולצמיחה, ולא רק כמצב של אובדן או חוסר יציבות. דרך מגוון העבודות המוצגות, אנו מבקשים לחקור כיצד יצירה אמנותית יכולה לשמש כעוגן בחיים שעדיין לא התייצבו, ולהציע נחמה, תקווה ומשמעות בזמנים מאתגרים.”
התערוכה מתקיימת כהשתקפות לממצאים הארכאולוגים המוצגים בתערוכת הקבע “עולמם של הפלשתים” באוצרותה של גלית ליטני. תוצרי הארעיות שנכפתה על התרבות הפלשתית שהגיעה לחופי הארץ מקבלים ביטוי בעיצוב המקומי העכשווי. משתתפים בה בכירי המעצבים והמעצבות בארץ לצד בוגרות ובוגרים צעירים ממרכז אדמונד דה רוטשילד: יעקב קאופמן, איריס נשר, דגנית שטרן שוקן, יובל עציוני, Reddish נעמה שטיינבוק ועידן פלדמן, אורי שיפרין ענבי, אסתר נאלה, בלה קמינסקי, יבגניה קירשטיין, בן מולינה, תילי ארוך, שרה שחק, טל יצחקי, ספיר ארזי, ורוניק פולקה, דניאלה שריה, מריה מרפלד, תמיר גולדנברג.
בעבודותיהם/ן משתקפות הארעיות, הבהלה, הצער והתלישות, לצד תקווה ואנושיות, זיכרון ומשפחתיות, עוגן ובית. דרך התערוכה אנו מפנים את המבט אל תפקידה של יצירה חדשה בחיי היום יום שעדיין לא התייצבו. מבית לאין בית, ממשפחה לאובדנה, מיציבות לתלישות. כל אחד מהיוצרים והיוצרות מציג נקודת מבט ייחודית למושג ארעיות, תוך שימוש במגוון טכניקות וחומרים בהם קרמיקה, עיצוב מוצר, צורפות, טקסטיל, צילום, וידאו ,אבן, פח, יוטה.
עו״ד אופיר לסרי סגן יו״ר דירקטוריון החברה העירונית לתרבות ופנאי והממונה על התרבות: ״התערוכה היא עדות חיה לכוחה של האמנות לגעת בכל אחת ואחד מאיתנו ולהאיר את המציאות המורכבת שאנו חיים בה. בימים אלה, כאשר רבים מאיתנו חווים תחושות של ארעיות וחוסר ודאות, התערוכה מציעה מרחב של התבוננות, הרהור ותקווה. היא משקפת את החוסן של הקהילה שלנו ואת יכולתנו ליצור משמעות גם בתוך מציאות מאתגרת. אני שמח על כך שאשדוד מהווה בית ליצירה אמנותית כה משמעותית, המחברת בין העבר, ההווה והעתיד של האזור שלנו.”
אסתר נאלה. צילם רני כנעני
המבקרים בתערוכה יוזמנו למסע אמנותי רב-חושי וייחשפו לעבודות שיוצגו לראשונה ביניהן:
איריס נשר, כלים שבורים, 2024. צילום: הדפס הזרקת דיו. איריס נשר פיסלה מפורצלן כלים שבורים אותם יצרה כחלק מתהליך תהייה מתמשך אודות שבר ותיקון. אלו מהווים פורטרט עצמי למצב השבר והתיקון של הנפש.
בלה קמינסקי, גולם, 2024. סדרת צלחות מצוירות. בגבולות כל צלחת מאוירת דמות עטופה בפקעת, המעניקה לה תחושת ביטחון.
עגלגלוּת המייצגת הישמרות, שלמות, שלמה; שבריריות המייצגת את הארעיות ואת הקלות בה השלם מתנפץ לרסיסים.
יבגניה קירשטיין, שונים ביחד. חימר לבן. אנדרגלייז. בניה וציור ידניים. 2024.
כד אמפורה עקום, מלא סדקים ונראה כאילו הוא “נופל” תחת משקל ההיסטוריה המרובדת שממנה הוא מורכבת. השברים הרבים המרכיבים את צורתה של האמפורה היוונית העתיקה, משתלבים יחד לצורה אחת, ומדמים את מפת העולם. כל שבר מייצג סיפור, תקופה וסגנון ייחודיים, אך כולם מתחברים יחד ליצירה אחת שלמה, כמו שמיכת טלאים.
ספיר ארזי, מדבר. נוכח. נסתר. צבעים אקריליים על הקיר, 2024.
למילים יש כוח בלתי נתפס; אך כתיבתן מאפשרת יציבות. הבאת דברים על הכתב מהווה הבטחה, אך מה קורה להבטחה כאשר סימני השחיקה מתגברים עליה? כיצד גורמים בעלי השפעה כמו זמן או מאבק ישאירו את סימניהם על הבטחות שקיבלנו?
האם במה שיישאר נוכל למצוא גם את ההבטחה שנעלמה, או בכלל בסיס לשיקום?בן מולינה, בית, אנימציה קלאסית. 2024. הבית מוצג בתרבות כולה כנקודת מוצא, כמקום מבטחים. בעקבות השנה החולפת: האם וכיצד השתנה יחסינו אל מושג הבית, גם כאשר הקרקע מוסיפה להישמט מתחת לרגלינו. העבודה בקו שחור לבן בעקבות יצירתו של יעקב קאופמן – המעברה.
יעקב קאופמן: מעברה. חוט מתכת שחור, 1990. בית עם גג משופע הוא מבנה גיאומטרי בסיסי, אריכיטיפ ידוע ומוכר כמעט בכל העולם, תבנית צורנית שאפשר לראות בציורי ילדים.
יובל עציוני. צלם רן ארדה
המוזיאון לתרבות הפלשתים ע”ש קורין ממן, באשדוד, בגלריה לתערוכות מתחלפות
תאריכי התערוכה: 1 בספטמבר 2024 – 31 באוגוסט 2025
שעות פתיחה: ימים א’, ג-ה 16:00-09:00, יום ב 20:00-09:00, ימים שישי ושבת 13:30-10:30, ערבי חג וחג המוזיאון סגור.
אורי שיפרין
יעקב קאופמן. מעברה
