צילום שי בן אפרים
אוצרת: הדס גלזר
פליסיטי ברנשטיין יעקבי, קרמיקאית עם ניסיון של למעלה מ-50 שנה, פיתחה שפה ייחודית באמצעות השימוש בצבעים, מרקמים ומבנים שמאתגרים את הגבולות המסורתיים של הקדרות. בתערוכת היחיד שלה היא מעמיקה את החקירה המתמשכת בצורות הטבע ואת המשחק הדינמי בין יציבות לתנועה. ביצירותיה, היא משלבת בין אלמנטים של אדמה ומים, ומייצרת דיאלוג מתמשך בין האלמנטים השונים של הטבע.
בתערוכה מוצגת סדרת כלים המתאפיינים בצורה ייחודית והפוכה כביכול. הכלים בנויים עם בסיסים צרים שהולכים ומתרחבים, ולכן יציבותם עדינה ושברירית. הכלים הפיסוליים נוטים על צידם, וכאשר מתבוננים בהם מזוויות שונות, נחשפים ממדים וצורות בלתי צפויים.
צילום שי בן אפרים
הטקסטורות שמאפיינות עצים משמשות כהשראה המרכזית לסדרה זו. פליסיטי חוקרת את מסעו של העץ מהשורש ועד לצמרת. קליפת העץ, הגזע והגמישות שלו ממחישים את יכולתו להסתגל לסביבתו, להפגין קושי ורוך, ולהתכופף ולהתפתל סביב מכשולים. בנוסף, פליסיטי שואבת השראה מהחיים התת-ימיים, ומשלבת אלמנטים מנוגדים מעולמות הצומח וקרקעית הים. התנועה היא אלמנט חשוב נוסף בעבודות, מה שמדגיש את היותו של כל כלי גם ארצי וגם ימי, מושרש עמוק באדמה אך פלואידי כמו הים.
שם התערוכה, “שורשים במעמקים,” מבקש להדגיש את החוסן והיציבות שאותם מסמלים העצים: מצד אחד, השורשים מתפשטים עמוק באדמה או בתוך המים, ומצד שני, הצמרת שואפת מעלה. הביטוי מייצג חיבור עמוק בין שמיים וארץ, על אף הקשיים שהסביבה יכולה לייצר. השורשים העמוקים הינם ביטוי ליכולת הישרדות והתחדשות גם בתנאים מאתגרים. דרך יצירותיה, פליסיטי מבקשת להראות כיצד יציבות והתחדשות מתקיימות בד בבד עם שינויים ותנאים סביבתיים קשים.
צילום שי בן אפרים
