במציאות של 2023, קשה עד בלתי אפשרי, לאתר כאן אצלנו בישראל הקטנה והצפופה נכס למגורים שעונה במדויק על כל הצרכים, וודאי כשמדובר באזור השרון המבוקש – אך מסתבר שכמו בכל אספקט בחיים בנחישות, התמדה ובליווי אנשי מקצוע מיומנים, אפשר בהחלט להגיע למנוחה ולנחלה תרתי משמע. כך גם במקרה של בני הזוג בראשית שנות ה-40 לחייהם להם 3 ילדים צעירים, שיחד עם שותפות המשרד הלל אדריכלות ועיצוב פנים תרו במשך חודשים ארוכים אחר בית קיים שטומן בחובו פוטנציאל להפוך לבית חלומות: “כבר משלבי החיפוש הראשוניים היה ברור שללקוחה חשובים במיוחד הווייבים וההרגשה. היא ידעה בדיוק מה היא מחפשת ושיוועה לבית אמיתי שמותאם למשפחה צעירה- מקום שישרה אווירה של חופש ותחושת נינוחות בתום יום נוסף רווי במשימות ואתגרים”, משחזרת האדריכלית שירה מוסקל.

“השאיפה היתה ליצור בית חם, כפרי ועם זאת קליל ועכשווי, שמשלב נגיעות קוסמופוליטיות שכן האב גדל בדרום אפריקה והאם התנהלה במשך שנים על הקו שבין ישראל לארצות הברית. כמו במשפחות רבות, הקורונה היא שאיזנה ומיתנה את הוויית החיים האינטנסיבית עבור בני הזוג הקרייריסטים ואת ביתם החדש הם שאפו לייצר כמשפחתי, מחבק ומכיל”.
“הבית נבנה במקור בשלהי שנות ה-70, הושכר במשך תקופה ארוכה וטרם הרכישה היה מוזנח ועמוס בלשון המעטה”, מסבירה האדריכלית. “צריך היה ממש לברור את המוץ מן התבן כדי להבין מה ניתן לחולל בו אבל כבר מההתחלה היה ברור שהמגרש הגדול, ממדי המבנה והנוף הפתוח לכיוון מזרח הם פלטפורמה מצוינת להפוך את הנכס הקיים לפנינה של ממש. יתרון גדול נוסף שידענו להעריך הוא ה-layout שמאוד אופייני לבניה באותה תקופה, חצאי מפלסים שעל אף שרבים נרתעים מהם הם דווקא דרך נפלאה לייצר מרחבים ואינטראקציה משפחתית וחברתית מיטבית בין כל השוהים במרחב”.

לצד היתרונות התגלו כאמור גם לא מעט אתגרים קונסטרוקטיביים ותכנוניים: “אחד מהם היה גובה התקרה בחלק ממפלס קומת הכניסה שלא היתה גבוהה דיה בכדי שנתיישר על פיה. מנגד, מבחינת עלויות חפירה של כל הקומה לא באה בחשבון לכן בחרנו בפתרון מתוחכם וחפרנו תוספת של 20 ס”מ באזור ששימש טרם השיפוץ כחדר משפחה, כך יצרנו מפלס אחיד גדול ומרווח עבור הסלון ופינת האוכל שמוקפים בחלונות מגובה רצפה ונהנים מקשר כמעט בלתי אמצעי עם הגינה”.
“במפלס הגבוה יותר מיקמנו את מבואת הכניסה והמטבח ופינת המשפחה החדשה זכתה למקום של כבוד במפלס הנמוך שהירידה אליו מתבצעת מאזור הסלון והמטבח. זוהי דוגמה טובה לפיסול אופטימלי של החלל שהתאפשר הודות למציאת פתרונות קונסטרוקטיביים יצירתיים. בכל מקרה אחר, ולא משנה כמה היינו מנסים ‘לייפיף’ את הקיים, התכנון לא היה מיטבי והמרחב היה משדר תחושות שונות לגמרי”.

ואכן, השינוי הקונסטרוקטיבי יצר שתי זירות מאוזנות בחלל הציבורי: “המטבח, שקודם לכן כלל את בשטחו גם את פינת האוכל, הפך עכשיו לגדול ומפנק במיוחד”, מסבירה מוסקל. “את הקונטור הלא רגולרי של האזור, שכלל לא מעט בליטות כלפי חוץ, טשטשנו על ידי יחידת מזווה גדולה שמאחדת את הקווים וכוללת שטח נרחב למקרר נוסף ושפע של מקומות אחסון. בתוך כך, האי שבמרכז החלל דומיננטי בצבעו. לבעלת הבית היתה פנטזיה לגבי אי ירוק והיא ידעה להצביע על הגוון המדויק שרצתה. אנחנו מצידנו זרמנו איתה מכיוון שהתפקיד שלנו כמתכננות הוא להגשים ובד בבד למנן ולאזן כך שכל פנטזיה תשתלב במכלול בצורה הרמונית”.

“את שני העמודים הקונסטרוקטיביים שחוצצים רעיונית בין מפלס המטבח למפלס הסלון בחרנו להשאיר ולהדגיש כך שישפיעו על המכלול לטובה, חיפינו אותם בבריקים ומבחינתנו הם הפכו לאלמנט חשוב בחלל. את המדרגות, שהיו אילוץ מבני, הפכנו למוטיב שמעשיר את החלל: הרחבנו אותן משמעותית כך שהן מלוות את המפגש בין שתי הפונקציות והופכות לחלק אינטגרלי ממרחב האירוח, בני המשפחה משתמשים בהן כמעין ספסל נוח ומרשים לישיבה שמקיף את כל האזור האהוב הזה”.
“הקמין שבסלון גם הוא משמש כאלמנט משמעותי, הוא נותן לסלון את מרכז הכובד הראוי ומזמין את כולם להתכנס סביבו. ממש כמו רצפת העץ והבריקים גם הוא תורם מאוד להוויה החמימה והכפרית שמצליחה בד בבד להיוותר קלילה ורעננה. שלושת האלמנטים החומריים הללו מעצימים את החוויה במגע, בתחושות ובאסוציאציות שהם מייצרים יחד ובנפרד”.

“את קומת הכניסה והחלל הציבורי עוטפת הגינה ההיקפית שנגלת מבעד לפתחים הגדולים: “החוץ הוא הדבר האמיתי, לשמו התכנסנו וקשה לדמיין את הבית הזה בלעדיו”, אומרת מוסקל. במקור היתה המעטפת החיצונית רוויה בפינות מעוגלות והמשימה שלנו היתה ליישר ולעדן אותן ככל הניתן, לייצר שפה קלאסית ונקייה אליה רתמנו גם את החלונות והמעקות. לא התיימרנו לייצר חזיתות שעומדות בפני עצמן והרציונל היה לייצר מכלול הרמוני ונעים לעין”.
“זאת ועוד, פתחנו את הבית אל עבר הגינה ככל הניתן והפתחים עצמם יוצרים (פנים וחוץ) שפה ומקצב. יצרנו ברחביה עולם של חוויות: מתחת לפרגולה הבהירה מיקמנו את פינת האוכל ופינת הלאונג’ שמשקיפות שתיהן לבריכה החדשה שבהיקפה יצרנו במה מוגבהת שמאפשרת תצפית על הגינה. שיבצנו בה מיטות שיזוף ובסמוך תכננו גם מקלחון חוץ. המטבח החיצוני שונה במראהו- הוא קליל ועושה חשק לממש חווית בישול אותנטית בחיק הטבע”.

ובחזרה פנימה: עליה של מספר מדרגות מובילה מאגף האירוח שבקומת הכניסה למפלס חדרי הילדים שאופיינו בעזרת צבע וטקסטיל- שניים מהחדרים חולקים מרפסת משותפת שצופה לגינה. מחדר הרחצה המשותף של הילדים תוכננה דלת זכוכית מעוטרת בפרופילי חלוקה מאלומיניום המקשרת בינו לבין חדר שירות וכביסה מפנק במיוחד הכולל ארון כיור מאובזר בגוון כחול עז, אריחים מצויירים ושתי מכונות כביסה אמריקאיות גדולות במיוחד”.

מאסטר ההורים ממוקם במפלס העליון שטמן בחובו גם הוא אתגרים תכנוניים רבים: “המפלס העליון הוא מרחב גדול במיוחד וכלל במקור תקרות עץ בגבהים שונים שיצרו מראה מגובב ותחושת מחנק. מעל לכל הן לא האדירו את מימד הגובה ומדובר בפספוס של ממש”, מסבירה האדריכלית. “הרסנו את הקונסטרוקציה הפנימית ויצרנו עבור בני הזוג סוויטה של ממש הכוללת חדר עבודה משותף לשניהם שמצוי תחת תקרת קורות בהירה וצופה לגינה”.
“חדר השינה עצמו הוא חלום של רבים מאיתנו, משהו בפרופורציות ובנפחים מאפשר לו להיתפס כעוצמתי אבל בד בבד אלמנטים כמו קורות העץ ורצפת הפרקט משווים לו מראה מאוד אסוף ולא מאיים. את הקיר הדגשנו בצבע טורקיז עדין ורגוע, גוון שמלווה את הבית ומבליח מפעם לפעם בחללים שונים”.
“מתוך חדר השינה תכננו יציאה למרפסת פרטית ומעבר לחדר ארונות נעים ומרווח מאוד במרכזו ספסל שבנה כחלק אינטגרלי מהנגרות. גם חדר הרחצה של השניים גדול במיוחד והוא כולל אמבטיית free standing , מקלחון מרווח, ארון אמבט גדול מעליו מראה מבעדה ארון נוסף לתמרוקים ופרפומריה. השירותים תוכננו בתא אינטימי ונפרד”.
“המסע ליצירת בית שעונה במדויק על הרצונות, הצרכים והמאווים של בני המשפחה לא היה מתאפשר ללא שיתוף הפעולה ההדוק והמוצלח שנרקם בקרב הצוות הגדול שעומד מאחורי הפרויקט”, מסכמת מוסקל. “לאורך התהליך נוצרה היכרות מיוחדת ונדירה במסגרתה כל אחד הפגין שייכות, אכפתיות, והיה שותף פעיל וחשוב ביצירה”.

היכן: הוד השרון
עבור: זוג בראשית שנות ה-40 לחייהם להם 3 ילדים בגילאי בית ספר וגן
שטח מגרש: כחצי דונם, שטח בנוי: כ-265 מ”ר
תכנון אדריכלי ועיצוב פנים: הלל אדריכלות ועיצוב פנים
מעצבת אחראית מטעם המשרד: יעל פרנקל
צילום: מאור מויאל