מאחר ושטח הקומה העליונה קטן יחסית לזו התחתונה נבחר רעיון עיצובי של קיפול רציף של התקרות ליצירת חזית זורמת המאחדת עיצובית הן את מבנה החנייה והן את הקומה העליונה. קומה זו נפתחת אל מרפסת גג נדיבה הפונה אל הים.

 

 

 

 

המגמה הייתה להרחיב את החזית הראשית (בין היתר באמצעות מבנה החנייה) כדי להעניק לבניין פרופורציות רוחביות המקנות לו מראה נמוך יותר ותורמות לסגירת המבט לחצר ולבריכת השחייה.
שלושה חומרים מובלים נבחרו לעיצוב הבית. טיח לבן מבטא את הקיפול הקונסטרוקטיבי. המילואה מחופה באריחי “פרונטק” בתלייה יבשה, וקירות מעטפת החודרים פנימה חופו בלוחות עץ אירוקו תרמי.

 

 

 

 

 

תכנית הבית תואמת את הדרישות הבסיסיות שהוגדרו למגרש הייחודי הזה. החלל הציבורי פונה אל החצר והבריכה וכך גם חדר ההורים. אלא שחדרם מוצנע יותר והוא מוקם מול ג’אקוזי מוגבה שהוא למעשה חלק אינטגראלי של בריכת השחייה. המרחב המוגן והשירותים, לעומת זאת, הוצנעו והם פונים אל חזית צד. דלת הכניסה השקופה אומנם פונה אל הרחוב, אבל היא מוסתרת באמצעות קיר חזית כך, ששוב, ניתן דגש על נושא הפרטיות. חדרי הילדים פונים כאמור אל מרפסת גג ואל הים. הפנים עוצב מטבע הדברים בהתאמה לאופיו של הבית, “נקי” ומינימליסטי, אך עם זאת נעשה שימוש נרחב בעץ לתחושת חמימות, למשל בקיר הכניסה, במדרגות התלויות, ברצפות החדרים ובנגרות הבנויה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קיים קשר הרמוני בין כל החללים. הצבעוניות בהירה, כך שפרטי הריהוט והנגרות קיבלו נגיעות של צבע שמספקות ניגודיות עם המעטפת הבהירה. האביזרים שנשתלו בתוכה כהים, כדי לתת להם נוכחות כמו מטבח בגוון גרפיט, אלמנט נגרות שהוא המשך המטבח והופך לרהיט במבואה למטרת אחסון והסתרת פרטי חשמל , קירות העץ בגוון אירוקו שחודרים מהחוץ פנימה. הסלון מינימליסטי פונה לבריכה סגור אליה באמצעות קיר טלוויזיה, עם מערכת ישיבה אסימטרית מדוייקת והרמונית. דווקא פינת האוכל תוכננה כך שהיא פתוחה לבריכה. חדרי הרחצה מבית MODY בעלי מעטפת כהה, וכלים סניטריים בהירים, גם כאן באה לידי ביטוי ניגודיות, שהיא הפוכה מיתר חללי הבית , מה שיותר מאפיין ומתאים לחללי הרחצה.

אדריכלות ותכנון: סטודיו p2, אדריכל יעקב פרץ
ריצופים, חיפויים, סניטריה: MODY
צלם: נמרוד לוי
מגרש 600 מ”ר, שטח בנוי 230 מ”ר שמתפרסים על פני 2 קומות.