לאחר ש- Sonia Singh מאוסטרליה פוטרה מעבודתה, בינואר 2015, היא מצאה לעצמה עיסוק באיסוף בובות מאופרות וזוהרות שמייצרת Bratz ומוכרת לילדות כאידיאל של יופי, אותן מצאה בחנויות יד שנייה, אלא שהאמנית הייתה מעניקה להן חיים חדשים - מסירה מהן את כל המאפיינים המקוריים והזוהרים הללו, שצוירו במפעל הבובות וצובעת מחדש את פניהן, כך שהבובות ייראו טבעיות ועממיות יותר. סוג של "מייק-אנדר". אמה של סינג אף שיתפה איתה פעולה וסרגה לבובות תלבושות חדשות ויומיומיות.
מה שהתחיל כעיסוק ביתי, הפך לסנסציית אינטרנט ברגע שהיא פרסמה תמונות לפני ואחרי של הבובות שלה ברשתות וזכתה לתשומת לב מכלי תקשורת ואנשים ברחבי העולם. בובות הפלסטיק הממוחזרות של סינג הוצגו בבלוגים ובאתרי חדשות מקומיים ובינלאומיים. עמוד הפייסבוק של Tree Change Dolls שלה זוכה ליותר מ-500,000 עוקבים ולסיפור שחשפה SBS בטלוויזיה על סינג, יש עד עתה יותר מ-22 מיליון צפיות ביוטיוב.
בסרטון היא מספרת כי לא ביקשה לייצר אמירה כלשהי ובטח לא קיוותה שיהיה ביקוש לבובות הללו “ייצרתי את הבובות הללו בהתחלה בסתר, כדי שלא יצחקו עלי במשפחה שבגילי אני משחקת בבובות. כשהגיעה אלי הפנייה הראשונה לרכוש בובה שלי, היו לי בערך 12 בובות שהכנתי לילדים שלי. אני לא יצרנית בובות ואין לי כוונה להיות כזו”.
למרות שהמעשה שלה הוא סוג של אמירה והבעת דעה המתערבת במציאות, היא מודה שלא ציפתה שהן ימשכו תשומת לב עולמית ובטח לא בסדר גודל כזה “זה היה רק פרויקט קטן וזה בבת אחת המריא”, התוודתה סינג לחדשות ABC “זה התפשט בכל העולם תוך כמה ימים בלבד ורק נהיה גדול יותר ויותר. לפעמים אני פשוט רוצה לכבות את המחשב שלי ולהסתתר מכל זה. זה הרגיש קצת לא אמיתי, כי זה קיבל סיקור תקשורתי ענק ומרחבי העולם וכנראה השפיע על כל כך הרבה גם בלי להתכוון לכך. אני מקבלת פניות מאנשים שעורכים מחקר אקדמי, שרוצים להשתמש בסיפור שלי או להשתמש בתמונות שלי לכתיבת עבודה”.
המעשה של סינג מציף שאלות רבות לדיון, למשל: למה זה משנה איך נראות בובות, האיפור והבגדים שהן לובשות? מדוע כל כך הרבה אנשים מצאו עניין בפרויקט הזה? האם להיראות זוהרת ולהתאפר זה רע? מתי ילדים, אם בכלל, צריכים להתחיל לעשות את זה? מי משחק או משחקת עם בובות?
