אורנגאוטנים מבלים את ימיהם בדילוג בין צמרות העצים, כשהם ניזונים בעיקר מפירות, קליפות עץ וצמחייה. כריתת היערות מאלצים אותם להיכנס למטעים חקלאיים בחיפוש אחר מזון ולינה וכתוצאה מכך נוצרות התנגשויות עם חקלאים. ההתנגשויות הללו לעתים אלימות ויש צורך להציל אותם. אירגוני הצלה מפעילים ווטרינרים ובתי חולים מסורים וחדורי מטרה, המיועדים לחייה זו.
הצלם Alain Schroeder צילם סדרה הנציחה את הצלתם, אשר זיכתה אותו בשני פרסי עיתונות עולמית, הם World Press Photo, הגביע הקדוש של צילום עיתונות, בדומה לאוסקר בתעשיית הקולנוע. “אני רוצה שאנשים יחשבו על הסיבות לכך שהאורנגאוטנים נמצאים בסכנת הכחדה ומדוע הם נאלצים לצאת מבית הגידול הטבעי שלהם; הידלדלות יערות הגשם עקב תעשיית שמן דקלים והגומי, כריתת עצים, סלילת כבישים, כרייה וצייד”, הוא אומר “ארגונים כמו SOCP (תוכנית לשימור האורנגאוטן של סומטרה) וה-OIC פועלים ללא לאות להצלה ושיקום בעלי החיים, אבל עלינו לעזור להם, אנחנו כצרכנים צריכים לשנות את ההתנהגות שלנו ולהפחית את צריכת המוצרים המכילים שמן דקלים, למשל. זה יסייע לשמירה על מה שנותר מיערות הגשם של אינדונזיה. התמונה הגדולה עוד יותר והיא לעצור את כריתת היערות ולהגן על המגוון הביולוגי בעולם, כדי להבטיח את בריאות המערכות האקולוגיות שלנו ולמזער את השיבוש באקלים שלנו”.
אורנגאוטנים חיים גם בסומטרה וגם בבורנאו, אי המשותף לאינדונזיה ולמלזיה. על פי מחקר שפורסם בשנה שעברה, כמעט מחצית מהאורנגאוטנים בבורנאו – בערך 150,000 – מתו מ-1999 עד 2015, בעיקר בגלל תעשייות של בני האדם, כמו כריתת עצים וכריתת יערות.
האורנגאוטן הסומטרני רשום כמין בסכנת הכחדה חמורה על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, שהצביע על פעילות האדם כגורם המוביל לכך. על פי נתוני האיגוד, נותרו בטבע כ-13,000 אורנגאוטנים סומטריים. בעלי חיים אלה חולקים 97% מה-DNA שלהם עם בני אדם והם יכולים לחיות עד גיל 60.

הארגון להצלת אורנגאוטנגים