מרחבים פנימיים גדולים ואווריריים ששומרים על ממדי החצר, שימוש בחומריים טבעיים וגולמיים שמתיישנים בחן ואותנטיות שקשה לעמוד בפניה: שרה ונירית פרנקל, מהבולטות במתכנני הבתים הפרטיים בישראל, מביאות לארץ את בתי החווה שכבשו את העולם, באדפטציה עדכנית שמתאימה למקום ומתאימה אותם למאה ה-21.
הדמיות: שרה ונירית פרנקל
לדברי פרנקל “המעבר לתכנון בתי Farm House הוא שלב התפתחותי טבעי והוא מתכתב עם גישה שמאוד רווחת בעולם התכנוני, זאת הדוגלת בשימוש במתודולוגיות ישנות באדפטציה חדשנית ושימוש בחומרים טבעיים שמתיישנים בחן”.
הדמיות: שרה ונירית פרנקל
הקהל הישראלי הוא פחות קהל יוצר. גם הסגנונות שלנו בדרך זו או אחרת היא התפתחות של סגנונות קיימים, שהגיעו אלינו מהעולם. בשנים האחרונות גם במבנים ציבוריים וגם בפרטיים החלה מגמה חשובה במסגרתה הנטייה היא לעשות שימוש בקיים ולשנות את אופי השימוש. לדוגמא, תחנות כוח שהפכו ללוקיישנים למסיבות, ממגורות שהפכו למוזיאונים או גלריות וכדומה. בעבר היו בונים מחדש ולא עושים שימוש בקיים. הנטייה כיום, ברמה האדריכלית, היא מתוך הבנה שבמבנים יש איכויות שימושיות שניתן לעשות בהם שימוש ולצקת תוכן חדש. יש בזה עניין אתגרי, מאשר לשטח ולבנות מאפס. אותה מגמה שהחלה ממבנים ציבוריים, תורגמה למבנים חקלאיים מאוד גדולים. כאשר כיום מאחר ויש פחות ופחות חקלאים, נותרו מבנים שתופסים נפח גדול בשטח וללא שימוש. ה-FARM HOUSE בעצם הופך אותם למבנים למגורים. אנחנו לוקחים השראה מאותם מבנים חקלאיים עם פרשנות חדשה. FARM HOUSE היא שפה אדריכלית מאוד ברורה.
צילומים: איתי בנית
“ברחבי העולם, רבים מבתי החווה תוכננו במקור לשימוש חקלאי ומוסבים עתה למגורים תוך העדפה ברורה לשמור על כמה שיותר מהמאפיינים המקוריים האדריכליים והחומריים, בדגש על אלמנטים מעץ גולמי, מתכות וחומרים קלים”, מסבירה פרנקל. “כאן בארץ, מצאנו עניין לתכנן בתי חווה מאפס – אדפטציה משלנו שלוקחת את האיכויות התכנוניות של הבתים המקוריים והתאמתם למאה ה-21 מבחינת המערכות, התכולה והפינוקים. הרבה מהלקוחות מוצאים בסגנון הזה עניין רב מאוד, בעיקר בגלל העובדה שמדובר בבית על זמני שמתבגר בצורה טבעית יחד איתם. בית חם ומזמין בהווייתו”.
אנחנו בעצם בונים בתים מאפס והפרשנות של ה FARM HOUSE באה לידי ביטוי במספר אופנים: לרוב אלו בתים שהתכנון מתפרס על פני קומה אחת בלבד עם שטח פתוח מסביב. התכנון העיקרי ששונה מסגנונות אחרים הוא אלמנט הגובה – אנחנו מנפחים מאוד את הגובה, 7-8 מטרים בחללים הציבוריים ו-5-6 מטרים גובה בחללים פרטיים – אלמנט תכנוני זה נוצר מאחר ובעבר אותם בתים תוכננו על מנת לאחסן בהם סחורה וחקלאות ומשם לקחנו את הדגשת הגובה שבפועל נותנת לבני הבית תחושה של ספייס, אווריריות וכמובן תורם לעיצוב הבית. מאפיין נוסף בולט ומשמעותי בבתי ה FARM HOUSE הינו שימוש בחומרים קיימים כמו רעפים שעברו התיישנות, אבן גסה מפירוק, עץ ממוחזר, חיפויים וריצופים קיימים שעברו שימוש בעברו.
לדברי פרנקל, מאפייני התכנון של בתי החווה באים לידי ביטוי במספר אופנים. הראשון- העמדתם על הקרקע: מרביתם מתוכננים על פני מפלס אחד, לא תופסים הרבה קרקע ומותירים די שטח לפיתוח הגינה שמסביב. עם זאת, מדובר בחללים בעלי נפח רב מבחינת הגובה. באזורים הציבוריים תקרות העץ הגלויות מגיעות לגובה של כ-7-8 מ’ ובאזורים הפרטיים הן נישאות לגובה של בין 5.5-6 מ’. האפקט שנוצר הוא חלל רחב ידיים ואוורירי. בבתים הללו אנחנו משתמשים הרבה בגגות גמלוניים בעלי שני שיפועים, תריסי עץ בפרשנות “אסמית” שנעים על מסילות ולא על צירים ובחיפויים בקווים אמורפיים, פחות מסודרים ונקיים. התקרות כמובן גלויות ומשולבים בהם מסבכים (משולשים שקושרים את התקרה לגג הרעפים) ופתחי ברזל ואלומיניום. בתוך כך, נעשה שימוש במערכות שחלקן החיצוני עשוי אלומיניום וזה הפנימי עשוי עץ. כך אנחנו מייצרים מראה אותנטי שעומד איתן מול תנאי האקלים הקיצוניים כאן בישראל”.
מדובר בקהל שיש לו הרבה שטח ירוק מסביב לבית. זהו תכנון שמתאים למגרשים גדולים. מבחינת אופיים, אלו אנשים עם חיבור יותר לאדמה ולמקום. מאפיין אנשים שבונים בתים לעצמם ולא להשקעה. מבחינתם החלום לגור באסם, או לחילופין אלו שמגיעים ללא סגנון עיצוב מגובש ונותנים לנו את האפשרות לאפיין להם את הסגנון. כמובן שזה מצריך פתיחות מצד הלקוח, זה סגנון שגם הבית, מבפנים ומבחוץ לוקח למקום מאוד ספציפי. במבנים שעברו הסבה קיימת בעיה לעשות שימוש בתשתיות של המאה 21. שינויים תשתיתיים שמצריכים הרבה מאוד שינויים במבנה. לכן אנחנו בונים את השלד מאפס ומתאימים את המערכות למגורים עכשוויים בישראל.
ה-FARM HOUSE בראייה שלנו ילווה אותנו עוד הרבה שנים ויצבור תאוצה כאן בישראל. ייתכן והמגמה תעבור טרנספורמציה וכן יהיה שימוש בקיים, לאור בעיית שטח שיש במדינה. מעבר לכך הסגנון מאוד מתאים לאזרח הישראלי כי הוא מאוד חם וביתי. הוא לא הייטקי, מקנה תחושה שאפשר לעשות שימוש בבית. יש לסגנון הרבה יתרונות מבחינה תחושתית. סגנון שבא לידי ביטוי בעיקר במושבים לאור העניין השטחי.
חלל החוץ בא לידי ביטוי בפיתוח פראי. שימוש במעברים טבעיים. יוצרים פינות שהייה בגינה. פחות מדשאות, יותר צמחייה סבוכה ואותנטית. גם כאן אנחנו משאירים מקום לעולם המודרני מבחינת פינות ישיבה, מטבח חוץ, בריכה ועוד שעליהם אנחנו לא מתפשרים בחוויית היום יום של המשפחה.
