כמו שספרה של איין רנד אינו ספר אדריכלות, גם זה לא רק ספר שכותב אדריכל על אדריכל, למרות שהזהות והעשייה המקצועית משותפת להם. זה ספר המתאר השקפה ודרך חיים, בעיקר מקצועית, של מישהו שמגלה שאמרו את זה קודם לפניו.
גודוביץ’ היה אדריכל עיר ולא פקיד, כמו שרוארק לא היה ארכיאולוג של בתים מסוגננים מההיסטוריה. “שתי פנים לתרבות: יצירה ומסורת. אין לתרבות כח אם אין לה החידוש”, כתב הפילוסוף מרטין בובר. “תפקידנו לחנך משרתים לצרכי המדינה שבדרך ולא עושי להטים”, מצטט גודוביץ’ את הדיקן שלו בטכניון, הפרופסור אביה שימשוני, הנוזף בו, בסטודנט לאדריכלות שמסרב להיות בנאי.
לימים, כשהתכבד הטכניון להזמין את גודוביץ’ האדריכל המפורסם, להרצות בפני סטודנטים שמתחילים את לימודי האדריכלות שלהם במוסד, הוא פתח את הרצאתו במילים: “אני רוצה לפתוח לפני הכל ולפני שאתם מתחילים ללמוד – עדיין יש לכם ההזדמנות פשוט לקום ולברוח מפה”.
רוארק משווה בין האדריכלות שהוא מתכנן לזו של עמיתיו למקצוע: “ההבדל? הבית שלך נבנה על פי ייעודו. האחרים נבנו בגלל הצורך להרשים. מה שקובע בבית שלך הוא הבית עצמו. מה שקובע בבתים של אחרים הוא קהל הצופים”. זו בדיוק האמת המאחדת את התפיסה האדריכלית של רוארק וגודוביץ’ – עם דרך החיים של שניהם. זה מסר טוב לאדריכלים וטוב באותה מידה, לכל אדם יוצר, המבקש לפעול לפני ערכיו והאמת הפנימית שלו ולא לשרת תכתיבים חיצוניים, הכולאים את הרוח היצירתית שלו.
בה בעת, כמו שספרה של איין רנד העניק השראה לדורות של יוצרים ואינדיבידואלים צעירים, כך קורות חייו המקצועיים של גודוביץ’, אותם הוא מהדהד עם ספרה של רנד, יכולים להעניק השראה דומה, בטח לאדריכלים צעירים, אבל לא רק.

הספר “מי הוא הווארד רוארק?”, מאת אדריכל ישראל גודוביץ.  לרכישת הספר
הספר מכיל עשרות אפיזודות ביוגרפיות של דורנו. דו-לשוני (עברית/אנגלית) ומלווה בעשרות הדמיות וצילומים שנבחרו מתוך 66 שנות פעילותו המתפרשת על פני ארבע יבשות של המחבר. הספר יצא לאור בשתי מהדורות: מהדורה עממית בכריכה רכה, בהדפסה שחורה-לבנה וכן במהדורה מוגבלת וממוספרת בכריכה קשה ובצבע, לאספנים.