למה אנחנו עוטפים את המוצרים החדישים והמתקדמים במעטפת ישנה ונוסטלגית?
“מיקרוגל עכשווי ומתקדם אך נראה מהפיפטיז – המשפט הזה הוא אוקסימורון”, מצהירים בחברת Elmira Stove Works הקנדית, המייצרת מוצרי חשמל למטבח בטכנולוגיות החדישות ביותר – אבל מעוצבים בסגנון עתיק ונראים כאילו נוצרו לפני 50 שנה. “הלקוחות רוצים סגנון ותחושה נוסטלגיים ביחד עם הנוחות של הטכנולוגיה העכשוווית”, מסבירים בחברה הקיימת כבר שלושה עשורים. סגנון הרטרו בעיצוב איננו טרנד אופנתי חדש ותקופתי, הוא רווח משכבר וממשיך לככב גם בתערוכות העיצוב הבינלאומיות האחרונות. נראה כי הוא נועד לספק לנו צורך פסיכולוגי עמוק וקבוע יותר מאשר עוד ריגוש עיצובי חולף.
בפסטיבל העיצוב Designmai שהתקיים בברלין, הציג המעצב הגרמני Martin Bramer את ה- Monobox, רדיו המעוצב כהומאז’ לרדיו טרנזיסטור הישן. כשמו, הרדיו עשוי גוש אחד המכורסם בעץ, כך שאינכם יכולים להפעיל את כפתורי הרדיו באמצעות סיבובם כמו בטרנזיסטור הישן והטוב והפעלתו נעשית בטכנולוגיה מתקדמת: פני השטח של הכפתורים מצופים במשטח מתכתי המגיב למגע אצבע המפעיל את מבוקשכם. הכפתור הגדול העליון בצידו של הרדיו, למשל, אחראי על החלפת תדרים ועליכם רק לגעת בו כדי לעבור תחנה. הכפתור מתחתיו אחראי על עוצמת השמע, נגיעה רצופה בו מגבירה אותה ונגיעה מקוטעת מחלישה. הכפתורים העליונים מתפקדים באופן זהה, ומשמשים להדלקת הרדיו וכיבויו. “הייחוד של ה- Monobox נובע מכך שצורתו אינה מותאמת ונובעת מהשימוש במכשיר, אלא רק מהווה סמל אייקוני שלו”, אומר Bramer. אמירה זו מעניינת מאד מאחר וסגנון הרטרו, שהרדיו של Bramer הוא תוצר שלו, שואב השראה מזרמי עיצוב מהמאה הקודמת (מודרניזם, פופארט, פוטוריזם ועוד), שגרסו שהצורה צריכה לנבוע מתיפקוד המכשיר (form follows function). מוצרים חדישים אלה מעוצבים בסגנון העבר, אך כבר אינם פועלים ומיוצרים כמו מוצרי העבר ואנו מקבלים מוצרים שעיצובם בא רק לסמל תיפקוד מהעבר שכבר אינו רלוונטי כיום.
בעידן המותגים, הגאדג’טים ההיי-טקים המתוחכמים והקצב המהיר של השינויים המתחוללים בכל תחום בחיינו, אנחנו אכן נמשכים למוצרים עם ניחוח של עבר מוכר ויציב יחסית, אבל אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מיושנים…
אם הרדיו של Bramer נראה לגמרי כמו משהו שנאסף מהבוידעם של סבא וסבתא, הרי לעומתו, לרדיו בסגנון וינטג’ של חברת Dualit צורה קלאסית, אבל הטכנולוגיה המודרנית שלו דווקא משתקפת במראהו. בחזית הרדיו משולב מסך LCD כחול וגדול המציג מידע על השידורים ומאפשר לקרוא אותו בבירור גם מרחוק. תופעת הרטרו בעיצוב, מחפשת את האיזון בין יצירת התחושה הנוסטלגית ליתרונות הטכנולוגיה. שני מכשירי רדיו אלה מציגים דוגמא להשקפתם השונה של המעצבים על מיקומה של נקודת האיזון הזו על הסקאלה שבין הנוסטלגי והטכנולוגי.
ישן אך חדשן
גם בתערוכות העיצוב הבינלאומיות במילאנו, כיכבו מוצרים בשלל סגנונות רטרו, כשבתהליך עיצובם יושמו הטכנולוגיות הכי עדכניות שיש.
הכסא MYTO, בעיצובו של Konstantin Grcic הגרמני (בשיתוף חברת הכימיה הגרמנית BASF), מעוצב בצורת האות S כמו הכיסאות המודרניים המפורסמים מאמצע המאה הקודמת של Breuer ו- Mies van der Rohe. לעומת מראהו הקלאסי, הכסא מיוצר מחומר פלסטי המשמש את תעשיית הרכב והאלקטרוניקה, הוא עשוי יחידה אחת (מונובלוק) והוא נערם בקלות. צמד המעצבים Nipa Doshi & Jonathan Levien, עיצבו לחברת Moroso ספה בשם My Beautiful Backside, שכריות מתפקדות כמשענותיה ומעוצבות במגוון צורות וקווים מעוגלים, אשר יחד עם הכפתורים הגדולים, מעניקים לה מראה ברוח הפיפטיז. בריפוד הספה השתמשו המעצבים בבדים חדישים שעיצב Giulio Ridolfo עבור חברת הטקסטיל Kvadrat. המושב וכריות המשענת מרופדים בצמר ולבד, שהשילוב ביניהם הזכיר למעצבים מערכות ביגוד עם צווארון נוקשה, בסגנון של פעם. Hella Jongerius ההולנדית, עיצבה עבור חברת Vitra את הספה The Worker Sofa בסגנון חדש-ישן. דוגמאות הבדים ושילוביהם והשימוש בכפתורים ופינות מעוגלות, יצרו מראה המשמר את איכויות עבודת ה-craft ממסורות ימים עברו, למרות זאת הספה נראית עדכנית בזכות השימוש בשיטות ייצור וחמרים חדישים.
געגוע שומר על צרכן רגוע
מדוע אנחנו עוטפים את הטכנולוגיות החדישות במעטפת ישנה ונוסטלגית? יש המסבירים זאת בכך שהעיצוב הנוסטלגי עוזר לנו להיזכר בתקופות יפות יותר בחיינו. אחרים טוענים שהמעטפת הנוסטלגית המוכרת והידידותית, מפיגה את הטכנופוביה שלנו וחששנו ממוצרים עתירי טכנולוגיה, מסובכים לשימוש ומנוכרים בגלל התיעוש שלהם. יש הגורסים כי זוהי קריאת תגר כנגד חיי המדף הקצרים של אופנות ומוצרים בימינו. העיצוב בסגנון הנוסטלגי יוצר תחושה אל זמנית, בשל העובדה שבזכותו נראים מוצרים המוכרים לנו מהעבר עדכניים גם היום. הסברים אחרים “משמיצים” את אזלת ידם של המעצבים להמציא חידושים תכופים ומסתמכים לכן על הצלחות העבר. יש הטוענים ברוח התקופה כי הדבר נובע מאחריות המעצבים לסביבתם, שכן הייצור ההמוני של מוצרים שאין לנו כל צורך בהם, או שאורך חייהם מחייב החלפתם בתדירות גבוהה, לא עושים לה טוב. תחושה זו מאפשרת לעצב ולייצר מוצרים לטווח ארוך, מבלי לדאוג שהם יהפכו ללא רלוונטיים תוך זמן קצר. אז מי צודק? כנראה שבעיצוב כמו בעיצוב אין תשובה אחת נכונה. אולי בעידן המותגים, הגאדג’טים ההיי-טקים המתוחכמים והקצב המהיר של השינויים המתחוללים בכל תחום בחיינו, אנחנו אכן נמשכים למוצרים עם ניחוחות של עבר מוכר ויציב יחסית, אבל אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו להיות מיושנים…
Thank you: Katia Schwab, Vitra / Courtney Gies, Elmira Stove Works / Martin Bramer / kirstyn Box, Dualit / Irina Sasse, Konstantin Grcic Industrial Design