יפן לא מפסיקה להדהים ולעורר השראה בחתירה שלה לשלמות. השאיפה למצוינות היא דבר שטבוע עמוק בתרבות והיא מופיעה בתחומי חיים שונים ובדרכים שונות. במאה ה-14 נולדה ביפן טכניקת ה-Daisugi יוצאת הדופן. היא דואגת שעצים ינטעו לדורות הבאים ולא ייכרתו אלא רק יגזמו כאילו היו עצי בונסאי ענקיים;
לטכניקת daisugi קווי דמיון משותפים לזו של הבונסאי – אמנות יפנית בת אלף שנים, המייצרת עצים קטנים המדמים מראה של עצים גדולים.
טכניקת הייעור העתיקה בת מאות שנים daisugi, מייצרת שפע עצים מעץ יחיד. זו גם דרך לגדל את עצי הארז קיטאיאמה הישר ונקי במיוחד והמושלם לבנייה, מבלי להשתמש בשטח אדמה.
בעץ המיוחד הזה משתמשים בשיטת בנייה שפותחה במאה ה -14, עבור Sukiya-zukuri, סגנון אדריכלי המאופיין בשימוש בחומרים טבעיים, במיוחד בעץ. בולי עץ קיטאיאמה ישרים ונקיים שימשו כעמודי תמיכה בבתים בסגנון זה. מאחר והיה מחסור בשטחי אדמה לגידול העצים, נולדה הטכניקה הייחודית הזו.
מבנים הבנויים מעצי הארז הללו, מחזיקים עד 200 – 300 שנה, לפני שהן נשחקים ומתבלים. הם נמצאים באזורים מסוימים ביפן ולחלקם גזע בקוטר של כ-15 מטר.
הביקוש לארז קיטאיאמה פחת החל מהמאה ה-16, כך שגם הפופולריות של דייסוגי כטכניקת ייעור דעכה. בכל זאת, בגלל האפקט המדהים החזותי שלה, עדיין ניתן לחזות בדאיסוגי בגינות נוי ברחבי יפן.