המבנה הראשון של מגן דוד אדום בתל אביב, הנטוש בחלקו, התאחד עם בי"ס בלפור השכן לו והוסב בשימושו בכדי להרחיב את כמות כיתות הלימוד ואת השרות לקהילה, תוך שימור איכויותיו האדריכליות ההיסטוריות. תוך שיתוף הציבור, הוגדרו גם שימושי הגינה הציבורית והשטח הפתוח שבין בי"ס בלפור ובניין מד"א, כמרחב לילדי בית הספר ויחד עם זאת לדאוג שצרכי הקהילות המשתמשות בגינה ישמרו.
בית מגן דויד אדום, שברחוב מזא”ה 13 בתל-אביב, הינו מבנה ציבור בן 1,200 מ”ר היושב במתחם לבנייני ציבור שתוכננו ונבנו בתקופה זהה. בחלקם האחורי של הבניינים, היוצרים את “מתחם רוקח”, גינה ציבורית פתוחה המאפשרת מעבר בין הבניינים ובין הרחובות.
הבניין תוכנן על ידי יעקב בן סירה (שיפמן) ומחלקת התכנון של עיריית תל אביב ונבנה בשנת 1934 בסגנון הבין לאומי האופייני לאדריכל ולתקופת הבנייה בתל אביב של שנות השלושים.
לבניין ערכים היסטוריים וחברתיים, בשל שימושו כמבנה ראשון של מגן דוד אדום בתל אביב ובשל סמליותו כתחנה למתן עזרה מהירה לתושבי העיר.
בשנות התשעים עברה תחנת מגן דוד אדום העירונית למשכנה בכיכר באזל והמבנה ברחוב מזא”ה המשיך לתפקד חלקית כתחנת משנה.
בשנת 2014 מעלה עיריית ת”א צורך בתוספת כיתות בי”ס יסודי באזור ומחליטה לייעד לכך את מבנה בית מגן דוד הנטוש בחלקו, תוך העברתו תהליך שימור מלא. התכנון הופקד בידיו של אדריכל יואב מסר.
בבסיס התכנון – הוספת המבנה כאגף נוסף לבית ספר בלפור השכן למתחם, תוך תכנון מחודש של חצר “מתחם רוקח” כחצר ביה”ס בבוקר וכחצר הפתוחה לשימוש כלל הציבור בשעות אחה”צ.
למבנה מגן דוד נוסף אגף חדש בצדו המערבי, הכולל מרחבים מוגנים, חדר מדרגות ומעלית המנגישה את המבנה לנכים. האגף החדש נותק מהמבנה המקורי בשפה ובחומר והוא צופה על חצר המתחם.
פתחים נפערו בקומת הקרקע על מנת לאפשר מעבר חופשי בין רחוב מזא”ה לחצר המתחם ולראשונה לפתוח ולהפנות את המבנה גם למתחם רוקח ולמבנים הסובבים אותו. גישת התלמידים למבנה תתבצע דרך בי”ס בלפור הסמוך ודרך חצר רוקח, כאשר הגישה מכיוון רחוב מזא”ה – מעבר מקורה עבור הרכבים והאמבולנסים המגיעים – שומרה בצורתה המקורית. פתחי המוסך ששימש לטיפול באמבולנסים שומרו גם הם ומאחוריהם מסתתרות להן כיתות הלימוד ופונקציות ביה”ס השונות.
ייחודו של הפרויקט בהחלטתה של עיריית ת”א לשמר מבנה ציבור בעל חשיבות חברתית והיסטורית ולמעשה “להעניקו מחדש” לציבור, עם כל המשמעויות הנלוות לכך. איכויותיו התכנוניות והסגנוניות של המבנה בסגנון הבינ”ל נשמרות ומוכיחות עצמן גם היום בקיום מבנה יעיל בתפקודו. האלמנטים המקוריים שנשמרו – המרפסות הייחודיות, חלונות ותריסי העץ והכרכובים המצלילים, כולם תורמים ליצירת בי”ס שאינו שבלוני, בעל חללים יוצאי דופן והזדמנויות ליצירת סיטואציות חינוכיות וחברתיות ברמות משתנות של פורמאליות. זהו מבנה שעומד בדרישות “בניה ירוקה” הן בשימוש החוזר והן בתקנים.
תכנון ושימור המבנה – יואב מסר אדריכלים. אדריכלית אחראית אביטל שנהב-שני
תיעוד – אדריכלית איריס הורוביץ-שלוש
ביצוע – חב’ עזרה ובצרון פיקוח – מסד עוז, מנהל הפרויקט דוד בר-שי
ליווי – מח’ השימור – עיריית ת”א – אדריכלית עדי רוז
פיתוח – “מרחבים” אדריכלות נוף– זיו כהן
בניה ירוקה – תמי הירש, אדריכלית
צילום – יעל אנגלהרט
