הבית טובל בטבע והמאפיין החזותי הבולט ביותר שלו, הוא שילובו בו. את הצמחייה הטבעית, שהייתה קיימת במגרש עוד בטרם בניית הבית, עיבו והוסיפו לה צמחייה מקומית כגון זיתים, אלונים, תאנים וכדומה.
זוג לקוחות ביקש בית פסטורלי, שיבנה על מגרש בעל שטח מישורי וחורשה טבעית. האדריכל הציג בפני הלקוחות שתי אלטרנטיבות בסיסיות, כאשר זו שנבחרה היא אלטרנטיבה שנתנה לעצים במגרש להכתיב את מהלך תכנון הבית. הטבע כה מעורב במתחם המגורים שניבנה באזור השרון, עד שבמבט ראשון קשה אפילו להבחין באדריכלות שלו. התחושה היא של שקיפות, אווריריות, עד שנדמה שחיי הדיירים מתנהלים בתוך החורש הטבעי שמסביב.
התפיסה הראשונית הייתה, להניח ריבוע נוקשה במסגרת ההיקפית, אולם “מחורר” שתי וערב בתוכו, כך שנוצרה חלוקה בתוך הריבוע בין חללי הבית הסגורים והחללים הפתוחים והלא מקורים, בהתאם למיקום העצים. הדבר דומה להנחת כף יד פרוסה בין גזעי העצים, מתוך רצון לשמר אותם עד כמה שניתן.
עם הירידה לתכנון מפורט, נשברה המסגרת הנוקשה של הריבוע והבית התחלק לשלושה חלקים: אחד מרכזי, ממנו עוברים לשני משניים דרך שני “קונקטורים” – מעברים צרים ושקופים. בין שלושת האגפים – חצר, המשמרת את המצב הטבעי של השטח טרם הבניה, כאשר את הצלע הרביעית חותם גשר ובכך למעשה מגדיר חלל פנימי הפתוח לשמים תחתיו מנוקזת הגינה החוצה.
רוב הבית מתאפיין במפתחים מהרצפה לתקרה וכל חזיתות הבית, למעט המערבית, מוצללות בקירוי המטשטש את המעבר בין פנים לחוץ ויוצר הצללה מתמדת על המפתחים הגדולים. גובה התקרה בחללים המשניים- 3 מ’.
האגף המרכזי: חלל בגובה של כ-4 מ’ ובו מתקיים האירוח, פינת האוכל, מטבח ומחסן. מחלל זה ניתן לצאת לפונקציות מקבילות – שולחן אוכל, פינת ישיבה ומטבח חיצוני.
האגף הדרומי, העורפי: חדר שינה, חדר רחצה וחדר ארונות.
האגף הצפוני, פניו לרחוב: חדר אורחים, חדר רחצה, מטבחון וחדר עבודה – משרד ביתי. אגף זה מתאפיין בקירות זכוכית בכל היקפו. חדר העבודה, הממוקם בקצה המזרחי, פתוח מכל שלושת צדדיו לחורש טבעי.
אדריכלות BEARCHITECTS, רוני פרידמן
תכנון נוף: רוני לוסטיג
מסגרות: עתאי אהרונסון
וילונות: רקוטקס וילונות
נגרות: טאצ’ווד
צילום: שי אפשטיין