עם תחילת החפירות לרכבת הקלה של גוש דן, כדאי לעצור לרגע ולחשוב על אדריכלות התחנות העתידיות והקשרן למרחב הציבורי ולמיתוג הפרויקט בכללותו.
ביו-טיוב מסתובב כעת סרטון הדמיה, אנונימי למדי, אולי של חברת נ.ט.ע. המבצעת את הפרויקט, בו נוסעת הרכבת הקלה העתידית כשהיא מודבקת על סרטונים של רחובות קיימים. פה ושם ניבטים אלינו, הצופים, כמה עמודי מתכת של סככת תחנת רכבת. סככה פשוטה, צרה, ללא כל הקשר למרחב הציבורי בו תיבנה או למיתוג הפרויקט בכללותו. כן, זו רק הדמיה, כן זהו רק סרטון, ובכל זאת, זו ההזדמנות לקרוא לעוסקים במלאכה לתת דרור לחשיבה אדריכלית טובה ומלאת השראה, שתשלב בבניית התחנות חומרים חדשים, הגיון תקציבי, נגישות וקיימות.
אפשר לקפוץ לצורך כך לתערוכת “צל ערים” שנפתחה החודש במוזיאון העיצוב חולון, ולחשוב על איך לעשות לנו את התנועה ואת ההמתנה בתחנות יותר נעימה. אפשר כמובן גם ללמוד מרעיונות מערים גדולות בעולם: הסופרמרקט הוירטואלי של tesco בתחנות הרכבת התחתית בסאול, דרום-קוריאה: רעיון מרתק שמרבד בתכנון התחנה ניצול זמן מיטבי של הנוסע הממוצע, הממהר לעבודת יומו וצריך גם לדאוג לכך שבסוף היום יהיו חלב וביצים במקרר.
בתחנת הרכבת Alboraya-Palmaret , שתוכננה ב-2011 על ידי rstudio בולנסיה, ספרד ישנה הקפדה מירבית על ניעות במרחב הציבורי והתכתבות חזותית עמו. תחנה זו עושה שימוש נפלא בבטון חשוף, מתכות ואור יום, ומשלבת כיכר ירוקה להמתנה בכניסתה – כל אלו הינם אלמנטים המתאימים מאוד גם למורשת האדריכלית הישראלית וגם לאקלים שלנו. מבט ייחודי על תחנות רכבת זה נגלה לנו עם החזון הרב-תפקודי של Hassell Studios בשיתוף הרצוג ודה-מורון (Herzog and de Meuron), לשיפוץ רחב היקף של תחנת Flinders Street במלבורן, אוסטרליה. הבנייה החלה השנה, והתחנה החדשה תכיל בנוסף לחנויות, בתי קפה ושאר שירותים, גם אמפי-תיאטרון פתוח וגלריה לאמנות. זוהי דוגמא נפלאה לדרך בה תחנה יכולה להפוך למקום של יצירת תרבות ומקור משיכה לעוד פעילויות בנוסף להמתנה ולתנועה בעיר.
flinders street station redevelopment competition proposal by HASSELL + herzog & de meuron
נקודת אור עיצובית, שנקווה שהיא מבשרת טובות בתחום התכנון, התפקוד והאסתטיקה של התחנות, הוא עיצוב אתר האינטרנט של הרכבת הקלה, שנעשה על ידי משרד Ikan Maas Creative Branding הירושלמי. האתר נפתח בדימוי אופקי המשלב רכבת ובניינים מוכרים ברחבי גוש דן, המקנים תחושה של מרחב ציבורי אחיד שיחובר יחדיו. הבניינים מתוארים בקוים צבעוניים דקים, ומשתלבים לתוך הייצוג הגרפי המקובל במפות קוי רכבת ותחנותיה. הגלילה בין סוגי האינפורמציה נקשרת גם היא על ידי קוים דומים, ועושה שימוש בצלמיות ברורות ומופשטות, הנבדלות על ידי צבעיהן. כך נוצר ממשק ברור, שימושי ונעים לעין. השילוב של הבניניים המוכרים יוצר קשר עם המרחב הציבורי הפיזי והממשי. כך, מזכיר לנו המימד הדיגיטלי שהמטרופולין, על כל צרות היומיום שלו, כבר המציא לנו כמה מרחבים נעימים ומתפקדים, ושאולי הרכבת הקלה, לאחר כל תלאות הקמתה, תצטרף אליהם. לפרוייקט זה יש פוטנציאל להיות מוביל בהתפתחויות בתחום העיצוב, התקשורת החזותית והאדריכלות. כמו שהרכבת התחתית של לונדון התהוותה על ידי מעצבים ואדריכלים כגון אדוארד ג’ונסטון ונורמן פוסטר, כך נקווה שגם אצלנו יווצר כאן פתח למבט רענן ויצירתיות בכל רבדי התרבות החזותית של הפרוייקט החדש.