הוא החל את הקריירה שלו בגיל העשרה כאמן גרפיטי וכשגילה את המצלמה, שילב אותה באמנות הרחוב שלו. הפרויקט הראשון שלו, היה צילומים של אנשים חסרי דיור, שאת דיוקנאות הענק שלהם, הדביק על בניינים נטושים בפאריז. העיתוי היה מהומות הרחוב בעיר, בשנת 2005.
מה שמשך את ג’יי.אר לאמנות רחוב, היה הרצון שלו להגיע לאנשים שאף פעם לא הולכים למוזיאונים. מרבית היצירות שלו מעבירות מסרים. לדוגמה, פרויקט בו הציב תמונות ענק של פלסטינים וישראלים פנים אל פנים, משני צדי גדר ההפרדה בשמונה ערים פלסטיניות וישראליות. פרויקט אגב שלא הוערך מספיק על ידי המדינה, אשר גירשה אותו מהארץ.
בפרויקט שלו “כרוניקה של ניו יורק”, הוא הדביק בחוצות ברוקלין את צילומיהם של יותר מאלף תושבי ניו יורק, במטרה להעניק נראות לקהילות המיעוטים ברחבי העולם.
פרויקט אחר שלו שזה לתעודה, היה האשלייה האופטית שיצר סביב הפרמידה של הלובר בפאריז. עם זאת, הוא טוען שאינו מחפש ליצור את האימפקט של היצירות שלו בגודל הענק שלהן, אלא דווקא באמצעות המסר החזק שלהן.
ג’יי.אר נולד בצרפת להורים מתוניסיה וממזרח אירופה וגדל בפרבר עני בפאריז. “חדר השינה של ההורים שלי היה בסלון, כך שזה היה, ‘אתה יכול להישאר בחוץ מאוחר ככל שתרצה כל עוד תלך לבית הספר ולא תסתבך”. כנער הוא החל לצייר גרפיטי ברחובות פאריז ומדי פעם הוריו היו צריכים לאסוף אותו מתחנת המשטרה. “בכל פעם שהמשטרה התקשרה להגיד ‘תפסנו את הבן שלך מצייר על הקירות’, אמי הייתה אומרת ‘הו נהדר, שמור עליו אצלכם.”
כיום הוא מהאמנים הבולטים בסצנת אמנות הרחוב, מיוצג על ידי סטיב לזרידס, הסוכן הקודם של בנקסי. הוא שומר על הרוח החתרנית שלו ומסרב לממן את עבודותיו באמצעות חסויות של תאגידים. עם 1.4 מיליון עוקבים באינסטגרם בלבד, הוא כותב שם “אני אמן עד שאמצא עבודה אמיתית”.