המבנה בו שוכן ביתו הוא מגדל מתקופת ימי הביניים שצמוד לבית מגורים מאמצע הרנסנס. בחלק מהחדרים יש תקרות עם כיפות מצופות טיח מהמאה ה-16 וגם אח בן 800 שנים. אין בבית סגנון מוגדר או מתוכנן מראש, רק אוסף פריטים סנטימנטליים שנאספו על ידי Baciocchi במשך שלושים שנה, מבחר אקלקטי וצבעוני המתאים לתרבותו וחולק כבוד לנשמת הבניין ההיסטורי הזה. היצירות הסנטימנטליות מרהטות את החללים האמנותיים – כיסאות שעיצב ג’יו פונטי, כורסה כחולה איקונית של Terje Ekström, משנת 1980, שטיחים צרפתיים, ספות קטיפה.
הבית הטוסקני עשיר בחפצים באופן מפתיע לביתו של אדריכל מינימליסטי. כאדריכל החנויות של פראדה, Baciocchi יצר אסתטיקה אלגנטית ונקייה. אבל בביתו שלו שולטת האידיוסינקרטיה.
הוא בילה את העשורים האחרונים ברכישה ושיפוץ של מבנים היסטוריים ברחבי האזור. כיום, הוא מחזיק בשלושה בתים – בית מגורים ראשי ושני בתי הארחה – אשר הם במובנים מסוימים סוג של מיצבי אמנות כמו מקומות מגורים.
הריהוט בבתים משתרע על פני מאות שנים, החל מוויטרינות איטלקיות מגולפות בגובה שמונה מטרים מהמאה ה-18 ואוסף של גביעים ונציאניים בני 300 שנה ועד כיסאות של ג’יו פונטי וכורסאות סקנדינביות משנות השמונים, עשויות צינורות בד מעוותים. אם בארץ פראדה שורר דיוק קליני, הרי כאן יש הזדמנות לגחמות. ”החנויות שאני מעצב זו העבודה שלי”, הוא אומר, ”אבל הבתים האלה, הם אני.”  הוא אומר ”Miuccia Prada מסמלת את הצפון האיטלקי. האם אני צריך לומר יותר? זה אומר שהכל מאורגן ומבוקר; הם רוצים עקביות. אנחנו טוסקנים, מה שאומר שאנחנו נונקונפורמיסטים פרועים שאי אפשר לאלף”.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Photography by Simon Watson
Mineun Kim.
http://www.baciocchiassociati.it