בעידן של תחייה אידיאולוגית קיצונית ימנית, אנו שבים אחורה, ממש הרחק לאחור. לא שאין דוגמאות שארה"ב או ישראל יכולות לספק, אבל בטח לא כל כך רחוק בזמן כמו שמסוגלת לכך איראן.
האמנים האיראניים, יודעים ליצור חומר נפץ מהחיבור בין “איראן” ל”לנשים”. שילוב המורשת התרבותית העשירה והמתוחכמת שלהם, עם יצירה רב-תחומית, מניב יצירות חזקות של אמנים צעירים מדהימים, שהם גם איראנים וגם נשים.
מה שהדאיג אותי יותר מכל בתחילה, היה הקלות של הנרטיב והשעשוע של הצבעים שלהן. עבודתן נראית פשוטה וילדותית, אבל מאחוריהן יש פסיכולוגיה עמוקה, שמאפשרת לצופה להתענג על היצירה, תוך כדי קילוף הסאב-טקסט שלה. מרחב המחשבה האמנותי שלהן הוא לעתים אפל ופוליטי, לא פחות בגלל הניסיון האישי שלהן עם העוולות של המערכת הטוטליטארית, הביורוקרטית והבלתי צודקת באיראן הפוסט-מהפכנית. עם זאת, יש שם שירה, עם גבול דק בין אדם לאמנות, גרנדיוזיות ביצירותיהן, המביאות את הצופים הרבה מעבר לעולם האמיתי של הפוליטיקה והחברה, לתחום החלומות ולמשאלות הלב. אסתטיקה לא מאיימת אך חולנית, היא חגיגה לעיניים.
בין אם אלה סיפורים מבוימים או ריאליסטיים, המתארים סצנות של זעם מקומי, אדישות, תאווה וחטאים אחרים – העבודות חשופות מאוד, נתיני הממלכה עתירת התהילה והגאווה, הם פרובוקטיביים ומשוחררים בדרכם, בליבם חקירה פילוסופית עמוקה, השופכת אור על החלקים החשוכים של החברה, אותם לא רבים רוצים לחשוף, במיוחד בתרבות המשמשת ככיסוי רעלה של “הכל בסדר”, למען הכבוד.
תודה לאל על המצאת ה- Instagram, במדינה שבה הפחד הנורא ביותר של הממשלה הוא הנוער שלה והיכולת שלהם לתקשר אחד עם השני ולהביע את האסתטיקה הפרטית שלהם ב-, Instagram האיום לרשויות הוא כבר מגרש משחקים של כולם. היא הנקמה של החוטאים.
האמניות האלה שבחרתי להביא כאן, הם זבוב על הקיר, בסצנה אמנותית, תוססת ומלאת חיים, עם מבט נשי חזק ונרטיב גברי חדש, הפועמת בכל רחבי איראן.
Zahra-Khorami
Farzane Ghadyanloo
tala madani
http://zahrakhorami.nl/
https://www.farzaneghadyanloo.com/
http://melodiehojabr.tumblr.com/
https://www.instagram.com/shahedsaffari/
https://www.instagram.com/narenjkazemi/
http://www.taraaghdashloo.com