פרויקט מגורים בבניה רוויה ברובע ט”ז באשדוד עבור חברת “פרץ בוני הנגב” 144 יחידות דיור בשני מגדלים הממוקמים בקצה הדרומי של אשדוד הנושק לים ולשמורת הדיונה. הפרויקט זיכה את גלאור פישביין אדריכלים באות העיצוב הישראלי 2015.

“פרץ בוני הנגב” היא חברה משפחתית, בעלת מסורת בנייה בת כמה דורות, הפועלת בבניה למגורים בכל רחבי הארץ ובעיקר בפריפריה. פרויקט זה מהווה פרויקט דגל מבין שלושה פרויקטים שביצעה החברה בשדרות ובאשדוד. החברה ביקשה ליצור פרויקט מתקדם, המביא חדשנות לבניית המגורים בפריפריה ובחרה באומץ רב לבנות את הפרויקט, למרות שאינו שיגרתי. תהליך ההתפתחות המהיר בבניה הרוויה למגורים וצמצום המרחקים בין הפריפריה למרכז בשנים האחרונות, מזמן שאלות על אופי הבניה בפריפריה. הפרויקט מראה כי קיימת אפשרות לבניה איכותית ויוקרתית גם בפריפריה, תוך חיבור לערכי המקום.

התפתחות המרפסת הישראלית מעלה שאלה קיומית לגבי אופיה בבניית מגדלים. הבניין מציג פתרון של מרפסות מופנמות החצובות בגוף הבניין, המהוות חלל חיים מסנן בין פנים לחוץ הדירה, דבר המאפשר שליטה ובקרה אקלימית על מעטפת הבניין. אופי המגדל נוצר משימוש במקבצים של שלוש קומות, בעלי קנה מידה אנושי, בעלי רצפים אנכיים וטרנספורמציות אופקיות, בהתאם להכוונות הדרושות לבניין. ביטוי המגדל כאסופת מקבצים מזוהים החוזרים על עצמם, מאפשר את פירוק מסת המגדל, כך שנוצרים זיהוי והזדהות קלים של הדירות כחלק ממגדל בעל רקמת חיים יום-יומית ברקמה העירונית הפריפריאלית, בה עדיין מהווה המגדל חריג בנוף.

עליית חשיבותו של החלל הציבורי בכלל והמטבח בפרט, הביאו לשינוי בתכנון הדירה הישראלית. אחד מסממני היוקרה בתכנון הדירה הישראלית, נובע מהיחס בין גודל החלל הציבורי בדירה לכלל הדירה, כאשר השאיפה היא להגדיל את החלל הציבורי עד כדי 50% משטחה. סממן נוסף, הוא המטבח שמוצב כאלמנט יוקרתי, המבקש להיחשף אל הסלון ואל החוץ.
הרעיון התכנוני, המתבטא בפרוייקט זה, מדבר על העברת המטבח מירכתי החלל הציבורי אל חזית הבניין, באופן שמגדיל את חשיפת חזית החלל הציבורי, מאפשר החדרת אור ואוויר וכן חיבור ישיר של המטבח והסלון אל המרפסת. המרפסת, שבעבר הייתה חיצונית ומנותקת מהמטבח הופכת לחלק אורגני מהחלל הציבורי וגורמת לתחושה של הגדלתו. הבניינים בנויים בשיטה מתועשת “שיטת ברנוביץ”, המאפשרת את בניית הקירות החיצוניים כשלד הבניין ללא עמודים. הקירות, כולל גמר האבן החיצונית, נוצקים על גבי הבניין ומאפשרים התקדמות מהירה של הבניה, בקצב של קומה ב-10 ימים, כולל המעטפת החיצונית. מעבר לכך חבוי יתרון נוסף בשיטה עם גמר השלד נראה הבניין עטוף באבן החיצונית, דבר המקנה לו מראה הקרוב לגמר מלא של הבניין. עובדה זו מהווה יתרון בשיווק מוקדם ומהיר יותר של הדירות.

פתרון החניה התת-קרקעית לבניינים נעשה באופן לא שיגרתי במבנה עצמאי שאינו מצוי מתחת לבניינים. לפתרון זה יתרונות רבים, גודל כל חניה 22.5 מ”ר. בחניונים תת-קרקעיים רגילים שחלקם או כולם מתחת לבניין, ממוצע הגודל לחניה בודדת הינו מעל 35 מ”ר לחניה בודדת, מכאן שמדובר בחסכון כספי אדיר. ביטול הקשר בין מבנה החניון העצמאי לבנין איפשר את בנייתו בשלבים מאוחרים של הפרויקט לקראת סופו. לעובדה זו יתרון כספי אדיר, המאפשר את מימון בניית החניון מהתקבולים המתקבלים ממכירה מוקדמת של דירות הפרויקט. בפתרונות המקובלים נחפר החניון ביחד עם הבניין ומימון חלק זה אינו ממומן ממכירת הדירות. בפרויקט מצויות גם יחידות דופלקסים צמודי קרקע אשר יוצרות רחוב פנימי אינטימי בין המגדלים ומאפשרות את הגדלת תמהיל הדירות המגוון וריבוי סוגי האוכלוסיה השונים בפרויקט. עירוב זה מאפשר יצירת רקמת חיים מגוונת המאפשרת חיי קהילה עשירים.

ייעוץ תלת מימדי והדמיות – רונן בקרמן – פוליטאון מדיה
גלאור פישביין אדריכלים בע”מ
אדריכלית אחראית – נועה נאמן