“הבית הזה הוא דיאלוג פתוח עם הטבע,” מסביר בן-דוד “הוא לא מנסה להשתלט על הנוף, אלא מחבק אותו, מתמזג איתו ונותן לו את הבמה.” המטרה הייתה לייצר מבנה שמתאים עצמו לתנאי השטח ולסביבה, תוך שימוש בקווים נקיים, חומרים טבעיים ופתחים רחבי ידיים שמכניסים פנימה אור ונוף בשפע.

מינימליזם פונקציונלי – עם טביעת יד ייחודית
הבית, הממוקם בקצה ההרחבה של הקיבוץ, תוכנן כך שיגיב לטופוגרפיה באופן טבעי “תכננתי מבנה מדורג, המשלב שני מפלסים, כך שהוא משתלב בהרמוניה עם המדרון הקיים,” מסביר בן-דוד. המפלס התחתון, הכולל את החללים הציבוריים, מחובר ישירות לשביל הגישה של היישוב, בעוד שהמפלס העליון, המכיל את האגף הפרטי, משתלב ברצף אורגני עם יתר חלקי הבית.
כדי לטשטש את הגבולות בין הפנים לחוץ, תוכננו פתחים רחבים במיוחד, הממסגרים את הנוף כמו יצירת אמנות חיה. “השתמשנו במפתחים גדולים שמכניסים אור טבעי בצורה מבוקרת, תוך יצירת תחושת המשכיות בין הבית לסביבתו,” מוסיף בן-דוד.

שימוש בחומרים טבעיים להעצמת החוויה
הגישה של בן-דוד מתמקדת בחומרים שמכבדים את הסביבה ומשתלבים בה בטבעיות. כך למשל, רצפת הבטון המוחלק בחזית מובילה לחלל הפנים שבו קירות מחופים בטיח בגוון ניטרלי, לצד אלמנטים של ברזל, עץ ואבן.
הכניסה לבית אינה מתגלה במבט ראשון, אלא בהדרגה, דרך שביל אבני מדרך גדולות המובילות לרחבה עטופה בבטון מוחלק. “הכניסה מוקמה כך שתאפשר חוויית גילוי – היא לא מידית, אלא מתפתחת עם ההתקדמות במרחב,” מסביר בן-דוד.
ויטרינה מרכזית באורך 10 מטרים, יוצרת קשר ישיר בין חללי הפנים לנוף המרהיב. מעליה, כאלמנט אינטגרלי מהמבנה, שולבה פרגולה מבטון, המחופה בסרגלי עץ אלון טרמי שעברו עישון בקיטור – חומר עמיד שמתאים לתנאי האקלים המשתנים.

שילוב חכם של אדריכלות והנדסה
אחד המאפיינים הבולטים בבית הוא שילוב של קונסטרוקציות פלדה עם חומרים טבעיים. אלמנט זה מופיע בפרגולה הראשית, בפרגולות ההיקפיות וכן במחיצת עץ דינמית בחזית הדרומית, שניתן לפתוח כדי לחשוף את הנוף, או לסגור ליצירת הצללה בשעות החמות.
דלת הכניסה, העשויה ברזל שחור עם זכוכית גלית, מובילה לחלל שבו שולחן אוכל עגול מעץ אלון, ובהמשך ויטרינה המובילה למרפסת צפונית אינטימית – מקום אידיאלי לבוקר רגוע. “רצינו שהכניסה תהיה חוויה, לא רק פונקציונלית – סוג של מעבר בין החוץ לפנים שממשיך את השפה האדריכלית של הבית,” אומר בן-דוד.

עיצוב פנים שמשרת את החלל
בן-דוד שואף לעיצוב פנים שמדבר באותה שפה עם האדריכלות. כך למשל, בין פינת האוכל לסלון תוכננה מחיצה אוורירית מברזל – המשלבת ספרייה פתוחה לאקססוריז ובצידה קמין צף.
“בתקרה חשפנו את פסי הבטון כבר בשלב היציקה וכיווננו אותם אל הוויטרינה המרכזית כדי להדגיש את הנוף,” הוא מספר. גם בריצוף נבחר פרקט עץ טבעי, שעליו נפרסו שטיחי צמר אתניים, המוסיפים שכבות של טקסטורה וחמימות למראה המינימליסטי.

מטבח מוקפד ופרקטי
במטבח, מעל משטח העבודה, תוכנן חלון רחב שמכניס פנימה את הנוף ואת האור. “רצינו לשמור על מינימליזם פונקציונלי – בלי עומס ויזואלי, אבל עם תחושת מרחב,” מסביר בן-דוד. קיר הארונות הגבוהים, העשוי אלון מבוקע, מסתיר בתוכו את כל מוצרי החשמל, ומאפשר מראה נקי ומאורגן. משטח העבודה חופה בפורמייקת ננו בגוון פחם, בעוד כיסאות הבר נבחרו בגוון מרווה רך, המשתלב עם צבעי הנוף.

פרטיות בתוך תחושת המרחב
למרות שהבית פתוח ומואר, בן-דוד הקפיד על שמירה על פרטיות מירבית לדיירים. “התכנון מאפשר הפרדה אינטואיטיבית בין האגף הציבורי לאגף הפרטי, מבלי ליצור ניתוק מוחלט,” הוא מסביר.
מאסטר ההורים נשאר מוסתר הודות לפינת עבודה אינטימית, שממוקמת בין חדר השינה למסדרון. “היא לא רק פונקציונלית, אלא גם יוצרת מעבר נכון – כך שחדר השינה נותר נסתר מעיני מי שעובר במסדרון,” הוא מוסיף.
חדר השינה עצמו עוצב בקווים מאוזנים, עם ארונות מול המיטה היוצרים תחושת מבואה אינטימית. החלון הגדול ממוקם בצד המיטה ולא מעליה, כך שנוצרת תחושה הרמונית ונעימה.

אדריכלות שמתחברת לטבע
הבית שתכנן ינון בן-דוד הוא דוגמה לאדריכלות שחושבת על הסביבה ומגיבה לה. עם תכנון מינימליסטי אך מוקפד, שימוש מושכל בחומרים וטכניקות שמדגישות את הקשר בין פנים לחוץ – זהו בית שמתכתב עם נופיו הפראיים של הצפון ומעניק לדייריו איכות חיים של שלווה, טבע ודיוק אדריכלי.

אדריכלות ועיצוב פנים: ינון בן-דוד
שטח מגרש: כ- 750 מ”ר
שטח בנוי: כ-200 מ”ר
צילום: נמרוד לוי