המבנה הייחודי של מלון נבל דוד. תכנון: מילוסלבסקי אדריכלים. עיצוב פנים: מיכאל אזולאי. צילום: אסף פינצ’וק

הכינרת יחד גם אתרי הקדושה והפסיפסים הקדומים שבסביבתה, משמשים כמוקד היסטורי ותרבותי, המושכים אליהם מטיילים רבים.
הריזורט נבל דוד גליל, צופה אל עבר הנופים המשכרים של ימת הכנרת, הרי הגולן והרי הגליל, עטוף במטעי מנגו וצמחיה שופעת ייחודית לאזור – תפאורה מושלמת למתחם היוקרתי, הכולל 276 חדרי אירוח במגוון רמות ומתוכם 18 סוויטות, 2 מהן נשיאותיות, שעוצב ותוכנן על ידי המעצב מיכאל אזולאי. כעת, המלון מעורר ההשראה נפתח בשנית במלוא הדרתו, לאחר שנסגר מספר חודשים בגלל המלחמה בצפון.

המבנה תוכנן על ידי משרד מילוסלבסקי אדריכלים ועוצב על ידי הסטודיו של מיכאל אזולאי, המתמחה בתכנון ובעיצוב חללי מסחר, מלונאות ונופש, בישראל ובעולם.
“לצד החדרים המרשימים, אורחי המלון מוזמנים להנות ממסעדת לובי וטרקלין עסקים, מאולמות בגדלים שונים לאירועים וכנסים, מחדרי ישיבות לחופשות עסקיות, מאמפיתיאטרון שעתיד לארח הופעות של אמנים בינלאומיים, מבריכת אינפינטי מחוממת שצופה לכנרת ומספא המשלב חדר כושר עם מסלולי אופניים וריצה”, מסביר אזולאי “בדומה לתכנון המבנה עצמו, כך גם בחווית האירוח עצמה הוקדשה מחשבה אדירה ואכן רמת השירות במתחם נחשבת לעילאית וכוללת אירוח מותאם אישית, וקולינריה מקומית משובחת”.

“התכנון האדריכלי שיצרו מתכנני מילוסלבסקי אדריכלים, טומן בחובו את משאבי הטבע המצויים בסביבתו הטבעית של המלון. כך למשל אבני הבזלת השחורות והעוצמתיות וחלוקי הנחל העדינים שפרושים לאורך חופי הכינרת”, מסביר המעצב “פנים וחוץ, בחרנו לרתום את ההוויה הפנטסטית השורה באזור, וכך גם את ההיסטוריה והארכיאולוגיה שמסביב. באופן הזה אורחי המלון נהנים מחוויה אותנטית שמשלבת בין עבר, הווה ועתיד. בין היתר תורמות לכך הצבעוניות המונוכרומטית (על טהרת גווני האדמה והחול הבהירים), הטקסטורות העדינות והסילואטות המעוגלות, שמייצרות אווירה תרבותית ונינוחה ונותנות מקום של כבוד לטבע הבתולי שנגלה במלוא עוצמתו מבעד לקירות הזכוכית הגדולים- משאב שמהווה חלק בלתי נפרד מההוויה במקום”.

צילום: אסף פינצ’וק

לדברי אזולאי, את הצורניות המעוגלת והקשתית של כלי המיתר ההיסטורי (הלא הוא הנבל) ניתן לראות בחלקים השונים של המלון והיא היוותה ציר חשוב ומרכזי בתפיסת התכנון והעיצוב כבר בפרזנטציות הראשונות: “הקווים הרכים והמעוגלים בהם השתמשנו מייצרים תנועתיות זורמת ונעימה, הן במבנה עצמו (במעטפת, בגרם המדרגות הפיסולי, בגשרים, בתקרות ובדלפק הקבלה למשל) והן בעיצוב שבו שילבנו מקצב ותנועה, בדומה לתווים מוזיקליים”, הוא מסביר. “בחרנו במתכוון באובייקטים שמגבים את התפיסה הזו, כך למשל מחיצות אווריריות שמפרידות בין פונקציות כאלה ואחרות, גופי תאורה מסוגננים, רהיטי חוץ ששולבו בחללי הפנים ושטיחים המדמים את צורת הכינרת עצמה”.

“הרציונל שעמד כל העת לנגד עיננו היה לשמור על זרימה והרמוניה ולשלב אלמנטים שעל אף היותם דומיננטיים ומשמעותיים מצליחים עדיין לתת את הבנה הראויה לנופים שפרוסים מסביב. החומרים, המרקמים והצבעים שאולים כולם מהטבע, ובפרטי העיצוב והסטיילינג ששילבנו במרחב ניתן לראות רמזים ליסודות שבטיים באינטרפרטציה מודרנית- עדות להיסטוריה העשירה של המקומיים ילידי האזור. בתוך כך שאבנו השראה מעולמות הקראפט והשתמשנו בווילונות רשת, בשרשראות גדולות, בגדילים, בבדים טבעיים, ושילבנו דוגמאות שמעטרות את הכאפיות- אותם כיסויי הראש שחובשים המקומיים”.

“את הקו המשכנו גם בחדרי המלון עצמם, כשאל מול המעטפת הניטרלית שילבנו בקיר גב המיטה טפט עם דוגמת קני סוף שנדמה שממשיכים בקו רציף- מהחדר ועד לאלה הנטועים בקו הים ונראים בבירור מבעד לחלונות. כך גם כיסויי המיטה הרקומים, שמוסיפים מימד אתני וצבעוניות חמימה וטבעית”.

תכנון המבנה: מילוסלבסקי אדריכלים
עיצוב פנים: סטודיו מיכאל אזולאי
צילום: מיכאל אזולאי