שטח התכנון בקומה העיקרית במשרדים הוא כ-2500 מ”ר, שטח גדול, אשר דרש וורסטיליות ויזואלית, המתבצעת על ידי שינויים וויזואליים תכופים, מגוונים ומעניינים והמעצבת בחרה לתת לכך דגש. בנוסף, הבניין שנבנה בשנת 2005 סבל מבלאי והיה צורך להחליף את תשתיות הצנרות מיזוג, כיבוי אש ואינסטלציה. זו הייתה הזדמנות לטפל גם בשיפוץ החלל, במסגרת העיצוב הכללי.

 

 

 

 

 

תכנון הפרוייקט ארך 3 שנים, במהלכן התחוללה מגפת הקורונה ותפיסת צורת הארגון במרחב השתנתה, בין היתר אימצה את צורת העבודה ההיברידית ומצבת כח האדם המשתנה, ציוותה גם במשרדים אלה, על צמצום מספר שולחנות העבודה, לטובת יותר חללי ביניים. עם זאת, בתקופת הקורונה, DHL היא חברת התעופה היחידה שהמשיכה לטוס ולהעביר משלוחים לארץ, עובדה שגרמה לארגון לגדול באופן משמעותי בכ-25% והיה צורך להוסיף עוד מוקדי שירות לעובדים, כגון מקומות ישיבה, חדרי שירותים והרחבת מקומות הישיבה במטבח המקומי בחברה. הנהלת החברה ביכרה פריסה של open space, כדי להפוך את התקשורת לישירה ופתוחה יותר בין הפסיפס האנושי שמרכיב את החברה. במקביל, להפוך את המקום למפנק לעובדים כמקובל בתחום כיום, עם קפיטריות, חדר כושר וחדרי הדרכה נעימים, על מנת לשמר את הכח האנושי ולתרום למחויבות העובדים לחברה.

 

 

 

 

המשרד תיפקד כך, שכל המנהלים, בכל הרמות, ישובים היו בחדרים אישיים וסגורים, שממוקמים בהיקף המבנה וכך נהנו מחלונות, נוף ואור יום טבעי, בעוד שנותני השירות וטלפני המוקד, שהם לב ליבה של החברה, ממוקמים היו במרכז החדרים האלו, ללא נגישות ויזואלית לחוץ ולאור טבעי.
לפי הפריסה התכנונית החדשה, חדרי המנהלים הסגורים בהיקף השטח, צומצמו מאד, למעט חדרי המנכ”ל והסמנכ”ל, מה שאפשר לפתוח את כל החלל ולתת חלוקה של המשאבים הטבעיים של המבנה, פאטיו יפיפה ונוף עוצר נשימה של שדות ירוקים, אשר מפעם לפעם ניתן היה לראות בו מטוסים בנחיתתם, במעוף נמוך בגובה העיניים, לעיתים גם מטוסים צהובים של DHL – מראה מעצים לכלל העובדים בחברה. במרכז החלל מוקם מתחם של חדרי ישיבות, נגיש וזמין לכל עובדי החברה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מספרת משען אברמוביץ “דווקא העובדה שהגעתי מפרקטיקה של תכנון בתים פרטיים, גרמה לי להסתכל על שטח תכנוני שכזה בקנה מידה של עיר, זה נראה לי ענק וככה גם בחנתי את התכנית ממעוף הציפור – כמו עיר שיש בה עורק ראשי, אליו מתחברים רחובות משניים, סמטאות, וכיכרות, דימיתי את השולחנות ומקומות הישיבה כ’בתים פרטיים’. ישנם ‘מבני ציבור’ שמוצבים במקומם המכובד על הרחוב הראשי ונראים מאוד שונים. כל ‘מבנה ציבור’ שכזה הוא פרויקט בפני עצמו, הוא זה שנותן לי את הוורסטיליות, את העניין, את גורם ההפתעה במרחב ואת הנקודה באופק בקצה הרחוב ששווה ומסקרן לשאוף ולהגיע אליה”.

 

 

 

 

 

 

 

מבנה מערך החברה עצמו, מחולק לצד מזרחי וצד מערבי, ש”צוואר בקבוק” מקשר בניהם. “מבני הציבור” יושבים על העורק הראשי הסרקולטיבי בחברה, אך בשני חלקי המבנה השונים. כך שיש אלמנט אדריכלי דומיננטי שהופך את כל היתר למשני ויזואלית, בכל צד מחלקי המבנה. העניין שזה סוחף סביבו והסקרנות להקיפו מכל עבריו המשתנים, הוא זה שמרתק אליו את החווה את החלל.
בצד המערבי ישנה מעין arena, שזה למעשה קומפלקס טרפזי של חדרי ישיבות קטנים, עשויים ממחיצות אלומניום וזכוכית – הם אלו שנותנים מענה של חדרים סגורים לישיבות צוות קטנות, או שיחות zoom, במיוחד לאחר המעבר למתכונת החלל הפתוח, הם מבודדים אקוסטית ותמיד פעילים. בחלקם לישיבה רגילה סביב שולחן ובחלקם לישיבה אלטרנטיבית על כורסאות מפנקות, שוב מתוך כוונה לאפשר למשתמש לחוות את החלל בצורות שונות. הם מאובזרים במסך טלויזיה, כך שעובדי החברה מגיעים עם הלפטופ האישי שלהם ומתחברים בצורה הנוחה ביותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

את כל הקומפלקס המבני הזה, עוטף מסך עשוי רשת שרשראות ברזל קטנטנות של Kriska הספרדית, בצבע נחושת בוהקת, כמו חצאית על רגלי אישה ענקית, שבכל פעם חושפת טפח אחר ומגלה את מבנה מחיצות האלומניום. פעם מתנתקת מהתקרה ומאפשרת מעבר של צנרות מיזוג וספרינקלרים ופעם מתנתקת מהרצפה, בפתחים שמאפשרים את הכניסה למבנה הזה ללא מגע ברשת.
בכל נקודה ונקודה ה-arena הענקית נראית אחרת ומספקת חוויה ויזואלי שונה. גם המתבונן מבחוץ, רואה מבעד לשרשראות המתכת את השתקפות חדרי הישיבות ואת האור העדין הניבט מתוכם. ניתן להיכנס לחדרי הישיבות בחלקם מהיקפה החיצוני של הרשת ובחלקם על המשתמש להיכנס לתוך לוע הזירה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בצידו המזרחי של הפרוייקט ישנו “צוואר הבקבוק”, שם תכנונית, מוקמה אחת המחלקות שגם אמורה לשבת במתכונת החלל הפתוח שחלה על כל החברה. אך מאחר והחלל שם צר יחסית ומשמש מעבר חיוני על העורק הראשי, היה צורך ליצור אינטימיות עבורם ועדיין לא לסגור ולבודד את המחלקה מהחלל הכללי. המעצבת גייסה פתרון מעולם המשרביות, שמאפשר לה משחק של רואה לא נראה ושל אינטימיות מאווררת. היא העניקה למשרביה אינטרפטציה מודרנית קלילה ונקיה, של גלים עשויים פלטות עץ בירץ’, בחיתוך משתנה, שנותן למבנה הזה מראה של גל נע, המשכי ומזמין ללכת סביבו ולהבין את ההשתנות שבו. מעברי הביניים שגל העץ יוצר עם העולם מחוצה לו, מרתקים עבור החווה את החלל. מבנה הגל עשוי למעשה משני גלים בשני קטרים שונים. בגדול שבניהם, המחלקה עצמה יושבת ואילו הקטן חוצץ ונותן אינטימיות למנהלת המחלקה, בחלקו החיצוני ובחלקו הפנימי, מאפשר ספסל ועמדות ישיבה רכות.

 

 

 

 

 

 

 

 

הלוגו הצהוב של DHL מתנוסס בכל העולם, על רכבים, מטוסים, חסויות למשחקי ספורט כדורסל ופורמולה, אך המעצבת בחרה דווקא לשדר אותו בסקלת צבעים עדינה ונעימה לשהיה ועבודה ממושכת. את הצהוב תפס צבע הבירץ’ הטבעי של העץ ואילו האדום קבל צבע חמרה עמוק ונעים. לאלו התווסף לבן שמזמין את האור הטבעי ששוטף את המקום והירוק בצמחי קקטוסים שנשתלו ונשזרו לאורך כל הפרוייקט. כל קשת הצבעים הזו שולבה גם בעמדות הישיבה האישיות של העובדים וגם בכלל הנגרות השזורה בפרוייקט, כך שכל מקבץ מחלקות קבל צבע אחר – חלקו ירוק, חלקו חמרה ולבן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

“משיכת המכחול” האחרונה בפרויקט, אומרת האדריכלית שמרית משען אברמוביץ – הוא ההומור: “הוא חייב מבחינתי לעטר כל פרויקט, להוסיף פינות שמעלות חיוך וסקרנות, מינוריות בגודלן, אך בהחלט מחברות את כל הנקודות במרחב, הן פינות האומנות שאיתן רצים לאורך כל החלל, הגרפיקה שמעטרת את שמות חדרי הישיבות, האייקונים בכניסה לכל חדרי השירותים, מפת העולם משעם בכניסה לאולם המערבי הגדול, שמדברת את השפה של החברה, עמוד הבטון שמעוטר במכוניות מיניטוריות של DHL ומוסיף זריקת צבע נקודתית של לוגו החברה, משפטי ברזל שמלווים את מוטו החברה, דובוני הגומי מאפוקסי בצבעי החברה, שאי אפשר לחלוף על פניהם מבלי לגעת, קיר החוטים שיוצאים מתוך הלב שמדגיש את מוטו החברה, קיר ההיסטוריה הדרמטי שסורק את תולדות החברה ומספרי הקומות הענקיים בכניסה לכל קומה”.

תכנון ועיצוב פנים: אדריכלית שמרית משען אברמוביץ
קבלן מבצע: א.ח ברקת הנדסה בע”מ
פיקוח בניה: דרכי נעם הנדסה וניהול בע”מ
צמחיה וריהוט רך: PURE
ריהוט משרדי ונגרות אומן: MODELLO
גרפיקה ועיצוב קירות: GAMA WALLS
מחיצות אלומיניום: MY DESK
מוצרי אקוסטיקה: יהודה יבוא ויצוא
ווילונאית: סטודיו לוילונות ועיצוב ADI ZAK
תאורה: אריאל צוקרמן. חן זלקינד
שטיחים: NOOL RUGS