בית הבראה: שבט החיים / תערוכה קבוצתית

רחל אניו, דיוי בראל, סופי ברזון מקאי, עמרי הרמלין, קרן זלץ, אגי משעול, איילת עמרני נבון, אורן פישר, ד”ר יהונתן ריינר, חן רכטמן, ליטל שרוני
אוצרת: רותם ריטוב

זוּזוּ, גלריה להנעה תרבותית, עמק חפר
פתיחה: יום שישי, 28 ביוני 2024 10:00-14:00
שיח גלריה: יום שבת, 29 ביוני, בשעה 12:00
נעילה: יום שבת, 24 באוגוסט 2024

רחל אניו

בתערוכה “בית הבראה: שבט החיים”, הגלריה מדומה לבית מרפא, עבודות האמנות לרְפוּאוֹת והאמניות והאמנים למרפאות ומרפאים. בלב חווית הביקור בתערוכה מוצעת האמנות כמקור לתיקון, ריפוי, שיקום ואיחוי. שם התערוכה מגלם את החיבור בין שני האספקטים: החברה הישראלית הפוסט טראומטית; ההשפעות הגלובליות למודעות לתחומי מגדר.

רחל אניו

שם התערוכה ‘בית הבראה: שבט החיים’ נקרא בהשראת המושג בית הַבְרָאָה – מוסד המוכר מן ההיסטוריה הישראלית הנועד למנוחה ונופש לאנשים בריאים, ולהתחזקות, החלמה והתאוששות למי שכבר החלימו. בשנים עברו, יציאה לבית הבראה הייתה במקרים רבים ההזדמנות היחידה של שכירים דלי-אמצעים ליהנות מתזונה טובה במחירים נמוכים. בתי הבראה נבנו באזורים כפריים, סמוך לים, לאגם או בהרים, כדי לאפשר לאנשי העיר להפיק תועלת מאוויר צח ומנופים פתוחים.

דיוי בראל

השם “שבט החיים” של בית הבראה אמנותי זה, מסמל את זרמי העומק שבתערוכה והקשרם המגדרי להבראה ובריאות חברתית. יש בתערוכה שאיפה לשמש כקטליזטור לדיון על נחיצותן של גישות נשיות, קמאיות ושבטיות עבור חברה המעוניינת לפתור בעיות וקונפליקטים בראייה מאחה ומרפאה על פני גישות הנוטות לקבע מעגלי טראומה ע”י חוסר פתיחות והדחקה.

דיוי בראל וקרן זלץ

על פי רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד וודס ויניקוט (1896-1971), ‘החזקה’ היא טכניקה טיפולית ומושג המתאר את יחסי המטפל-מטופל. בדומה להורים שבאמצעות החזקה יוצרים סביבה מותאמת להתפתחות התינוק, כך גם מטפלים מייצרים סביבה טיפולית מותאמים לצרכים הרגשיים של המטופלים.

סופי ברזון מקאי

האמניות והאמנים – המרפאות והמרפאים, מציעים מגוון ‘החזקות’ לפי תחומי מומחיותם:
רחל אניו – מרפאת “תחושת העצמי” (ויניקוט), מומחית לחיזוק אהבת הזהות האישית ככוח עוצמתי מניע.
דיוי בראל וקרן זלץ – מומחים בתיירות ומציעים דרך סוכנות הנסיעות “רילקסינג טורס” טיולים, חופשות ונופש.
סופי ברזון מקאי – כמרפאה בכירה בשבט החיים, היא מעמתת את הצופה עם האִמָהוּת כמרחב המחייב התבוננות והתייחסות. היא קוראת לספר את סיפור האמהות מחדש, לייצג אותה באופן כן ומדויק, לדון בה כאחת החוויות העמוקות ביותר שעוברות נשים. הן באופן אישי והן בהקשרה החברתי.
עמרי הרמלין – מומחה בהעברה [1] דרך חומרים וחפצים טרנספורמטיביים. במשחק בחומר ופרופורציה הוא משחרר את עבודותיו מהחומריות המובנת מאליה/המקורית (הפעמונים אינם עשויים מברזל). כך, הוא מספק הזדמנות לתחושות של התגלות והפתעה, פותח אפשרות למבט מחודש על תגובותינו הראשוניות ומאפשר לתחילתו של דבר מה חדש להתחולל.
אגי משעול – מרפאת באמצעות שפה ומילים.
איילת עמרני נבון – עומדת בראש מעבדת המחקר “אֹהל”, מומחית לשינוי תחושות של זרות לתחושות של קרבה, מציעה מזור ומרגוע במרחב רך ואינטימי.
אורן פישר – מומחה לריפוי מקומות וחללים ציבוריים.
ד”ר יהונתן ריינר – רופא מומחה לנוירולוגיה וחוקר את משמעותה של ‘היצירה’ כפעולה מרפאת.
חן רכטמן – מובילה בכירה בשבט החיים. מומחית להשכנת שלום עם שינויים והתגברות על הפחד מכוח הטבע הפראי הנשי ואימוצו כמשאב. מרפאה בטקסים נשיים קדומים בהם שזורים חיים ומוות, כאב ויופי עז.
ליטל שרוני – מומחית בריפוי כאבי נפש וגוף תוך התנתקות מתפיסות פטריארכליות שקיבעו במשך דורות תסביכים מורכבים סביב נשיות ושליטה.

עמרי הרמלין

“לאמנות יש את היכולת לרפא ולקרב אנשים” מכריזה האמנית האמריקאית ג’ודי שיקגו [2] מאז שנות ה-70. שיקגו מדגישה בעשייתה האמנותית את כוחה הטרנספורמטיבי והייחודי של האמנות: לתקן פצעים רגשיים, לגרום להתעלות מעל מחסומים תרבותיים, לאפשר חיבור והזדהות בין אנשים ברמה עמוקה יותר ולטפח תחושת אחדות בין יחידים. “יש לאמנות את הכוח להצית שיחות, לערער על נורמות חברתיות וליצור מרחבי דיאלוג. לאמנות יש את הפוטנציאל לגביר הבנה וחמלה ולרפא קהילות, שכן היא מספקת פלטפורמה לריפוי קולקטיבי וחוויה משותפת של פגיעות אנושית.” [3]

אילת עמרני נבון

[1] העברה הוא מושג בתיאוריה הפסיכואנליטית שתבע זיגמונד פרויד. העברה היא פעולה לא מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר, כמו: כעס כלפי אב עשוי להתבטא ולעבור ככעס כלפי אדם אחר. ההעברה היא שחזור יחס, רגש או מחשבה כלפי אחר משמעותי מהחיים הילדיים. מתוך: אדלשטיין, ש. (2010). הערות על “העברה” – מסר מהלא מודע. פסיכולוגיה עברית.
[2] ג’ודי שיקגו Judy Chicago, נולדה ב-20 ביולי 1939, אמנית יהודייה-אמריקאית. יוצרת פמיניסטית הבוחנת את תפקידן של נשים בתרבות ובהיסטוריה. נכללה בשנת 2018 בין 100 המשפיעים ביותר בכתב העת – Time.
[3] ציטוט זה של האמנית ג’ודי שיקגו מופיע באינספור תצורות ווריאציות, והוא ערוך ממספר מקורות שפורסמו לאורך השנים.

אורן פישר

שעות פעילות הגלריה: שלישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00,
(או בתיאום טלפוני: 054-4278951) רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
לפרטים נוספים:
תמי סואץ 054-4278951
רותם ריטוב 054-5541900

ד”ר יהונתן ריינר

ד”ר יהונתן ריינר

חן רכטמן

חן רכטמן

ליטל שרוני

ליטל שרוני