בני אדם אוהבים לקטלג ולשייך ולתייג ולסווג את העולם כדרך לאלף אותו, לקודד את המסתורין המבולגן שלו. כך אנו גם מייצרים ומארגנים מילים, להעברת מושגים. היוצר הצרפתי André Bloc קרא תיגר על ההגדרות וההפרדות המלאכותיות הללו. בין אם הוא ביצע עבודה כמהנדס, אדריכל או פסל, הכל היה אותו דבר עבורו – דרך לאכלס את הפלנטה וגם להקיף את עצמו, ביופי. פיסול, אדריכלות, עיצוב פנים, קרמיקה או אומנויות יפות, היו כולם פריזמות של אותה “אחדות יצירה” שבה האמין בלוק עמוקות.

הפרויקטים של בלוק היוו מרחבי ניסוי עבורו: בית הנופש שלו ב-Almería, כמו גם הסטודיו שלו ב-Meudon, בפאתי פריז, אשר בגן שלו הוא החל לבנות “פסלי-מגורים”, חללים שניתן לאכלס בהם דיירים, אך הם נשארים פיסוליים בצורתם. הניסיון הראשון שלו בבית כזה, שנבנה בטיח ב-1962, לא שרד בליה בתנאי מזג האוויר הקשים והוחלף בחלל מבטון ולבנים, צבוע לבן עם שלל קשתות וקמרונות, שהתפרסם כאתר לתצוגת האופנה של William Klein והסרט משנת 1966 Who are you, Polly Magoo?.

המבנה הפיסולי השלישי שלו, משנת 1962, הוא מגדל שמתנשא בגן עם גיאומטריה מוזרה. לאחר מותו בתאונה בגיל 70, בעת שצילם את חורבות מקדש בניו דלהי, עתיד הבית לא היה ברור. אבל הנכס והמורשת של בלוק,  נשמרו על ידי הגלריסטית הצרפתייה Natalie Seroussi, שקנתה את הבית לפני יותר מ-30 שנה. סרוסי מרגישה שהיא אפוטרופסית של עבודתו של בלוק, אפילו כשהיא מאכלסת את החללים במלואם כביתה ומודה, “זהו מקום לחיי היומיום. לא חלמתי לגור כאן, אבל לחיות כאן זה חלום. כל יום הוא תענוג, הבית מספק כל כך הרבה דברים והרבה רעיונות. הוא מקשר בין פנים וחוץ מבלי להגדיר בבירור את החללים, כך שהם משתלבים באופן טבעי. בפעם הראשונה שביקרתי בבית הרגשתי שנחתתי במקום אחר, מחוץ לזמן ולמקום, שהצורה שלו משתנה, בהתאם תלוי לשעת היום, של העונה…”

בלוק נולד באלג’יר בשנת 1896 והחל את דרכו המקצועית כמהנדס, עד שפגש את אוגוסט פרט ואת לה קורבוזיה בשנות ה-20 ובהשפעתם, החליט לוותר על מנועים וטורבינות לטובת מבני ארכיטקטורה. משנות הארבעים הוא התחיל גם להתבלט בפיסול, עם ביטוי חופשי ומונומנטלי.
ביתו הפרטי ב-Meudon, הווילה Villa Bellevue שבנה בשנת 1949, הוא דוגמה מושלמת לפרקטיקה המשולבת שלו, עם הרהיטים האקספרסיביים בקווים פיסוליים, שעיצב במיוחד לביתו. הגן הוא מסע מושלם אל העולם הפנטסטי של אנדרה בלוק כפסל. הוא יוצר את “Habitacles” שלו, שפה שניתן לתאר כהפשטה פונקציונלית, דיאלוג מבריק בין פיסול לארכיטקטורה. המבנה מסווג כ”אנדרטה היסטורית” משנת 1983. זהו, עם Villa Savoye של לה קורבוזיה, כנראה אחד מהסמלים האדריכליים העיקריים של Ile-de-France.
למגזינים שבלוק הוציא לאור הייתה השפעה עמוקה על האדריכלות של אותה עת, עם רעיונות ודיונים על התנועה המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא הקים את המגזין הראשון שלו ב-1924: “Revue générale du Caoutchouc”. הוא גם היה אחראי על שני יצירות מגזינים מרכזיים: “L’Architecture d’Aujourd’hui” ב-1930 ו-“L’Art d’Aujourd’hui” ב-1949.
בשנת 1951, הוא יצר את קבוצת Espace, עם אמנים מפורסמים כמו פליקס דל מרל (1889-1952), ז’אן גורין (1899-1981) וויקטור וסארלי (1906-1997): הם האמינו עמוקות בהשפעה החברתית של האמנות על החיים ולכן העמידו את האדריכלות, הציור והפיסול, בשירות הטרנספורמציה האורבנית על ידי נשיאת רעיונות ניאופלסטיים וקונסטרוקטיביסטיים.