עם הצלחה כידוע אי אפשר להתווכח: האמן הגיע ממשפחה קשת יום בחולון, לאמן שהוזמן לצייר לקוחות כמו בתו של מיק ג’אגר, אלטון ג’ון, וופי גולדברג (שזה הישג בפני עצמו, התחשב בהצהרות האנטי יהודיות האחרונות שלה) ובון ג’ובי.
עוזרי מסביר שהאמנות שלו היא “לא לפחד לצייר יופי, לא לפחד לצייר רומנטי. כל כך הרבה צער יש בעולם”, הוא אומר “הרבה אמנים מחפשים לעסוק במצבי קיצון, במשברים, במקומות רחוקים. אני מתרכז במחזוריות היום־יומית של החיים, מה שסובב אותנו כל הזמן. זו התבוננות כנה במציאות שמתחת לאף שלנו. זה רגע בסאבווי, הרגע שאת יוצאת לקנות אוכל, זו הבנאליות של היום־יום ואני רואה בה הרבה יופי. יש בה הרבה מתח ועניין גם״.
לעיתון Indipendent הוא אומר “גדלתי בישראל; בזמנו לא הייתה חשיבות או ערך לעבודה פיגורטיבית. הלכתי לפראדו וראיתי את היצירה של לאס מנינס והייתי מהופנט. אז חשבתי, איך אני יכול לקרוא לעצמי צייר אם אני לא יכול לצייר דיוקן? מאחר והמורים שלי לא לימדו את זה, הייתי צריך ללמד את עצמי”.