בניסיון שאפתני לצמצם זמן מסך מוגזם בקרב ילדים צעירים, צרפת מתכננת לנסות איסור על טלפון נייד בלמעלה מ-200 בתי ספר תיכוניים. תוכנית זו, שתאלץ את התלמידים לוותר על הטלפונים שלהם עם הגעתם לבית הספר, מרחיבה את המדיניות הקיימת מאז 2018, שכבר מגבילה את השימוש בטלפון בשטח בית הספר, אך מאפשרת לתלמידים לשמור את המכשירים שלהם איתם. שרת החינוך Nicole Belloubet, ציינה שאם הניסוי (אותו כינתה “digital pause") יצליח, האיסור יכנס לתוקף בכל המדינה כבר בינואר 2025.
הצורך בהגבלה הזו, בא לאחר דיון לאומי על ההשפעות המזיקות של השימוש בגאדג’טים דיגיטליים על בריאותם של ילדים. צוות של הנשיא עמנואל מקרון, הפיק דו”ח מטריד ומקיף (140 עמודים) במרץ האחרון, המתאר השפעות שליליות, ישירות ועקיפות, של מכשירים דיגיטליים על רווחתם של ילדים, כמו שינה, פעילות גופנית, השמנת יתר, קשיי ראייה ובריאות נפשית, לצד השפעה שלילית על ההישגים הלימודיים (חוסר תשומת לב והסחת דעת). הדו”ח המליץ לאסור שימוש במכשירים דיגיטליים לפני גיל 11, גישה מוגבלת לאינטרנט בין הגילאים 11 ל-13 ומניעת גישה למדיה חברתית עד גיל 15 לפחות. הדו”ח מצטט אנשי רפואה, הטוענים כי ילד לא צריך גאדג’ט דיגיטלי כדי להתפתח עד גיל שש לפחות וממליצים בחינוך לגיל הרך, להתמקד בפעילויות המשפרות את ההתפתחות הגופנית והקוגניטיבית.
צרפת אינה לבד אלא היא חלק ממגמה עולמית רחבה יותר באירופה לשלוט בשימוש בטלפונים סלולריים בבתי ספר. באוסטרליה אסור שימוש בטלפון נייד בכל בתי הספר הממלכתיים. מדינות כמו גרמניה ואיטליה הטילו סוגים שונים של הגבלות אך האכיפה שלהן עדיין לא נחושה. בבתי הספר הגרמניים, למשל, אוסרים את השימוש בטלפון במהלך השיעור. בארה”ב, 76% מבתי הספר, אוסרים על התלמידים הצעירים להשתמש בטלפון נייד בבית הספר. לעומת מדינות אלה, יש מדינות הבודקות פתרונות חלופיים. פורטוגל מנסה ימים ללא טלפון בבתי ספר ובספרד החילו לפי שעה איסורים רק באזורים מסויימים. בארה”ב בוחן משרד הבריאות הצעה, לחייב במדבקת אזהרה של פגיעה בבריאות, על הטלפונים, בדומה לסיגריות.
בעולם צופים בדריכות לתוצאות הניסוי הצרפתי, היכול לשמש מודל למדינות אחרות המתמודדות עם בעיות השימוש במסך אצל צעירים. מסתבר, כי הראיות בנושא אינן חד משמעיות ויש מחקרים שאפילו טוענים למעט עדויות המוכיחות כי האיסורים אכן משיגים את מטרתם. מדינות רבות שהגבילו טלפונים בבתי ספר, עוד לפני אוסטרליה, שהייתה הראשונה להחיל את האיסור, שינו את החלטותיהם. כך למשל בבתי ספר בקנדה, שם גילו כי קשה לשמור על קיום האיסור. “יש לנו קמפוסים ענקיים ומלא מקומות שאי אפשר לעקוב אחרינו”, אומרת תלמידה. בעיר ניו יורק, משום שהאיסור הקשה על ההורים לשמור על קשר עם ילדיהם. היו תלמידים שדיווחו שהם חשים יותר חרדה, כשהם אינם יכולים להשתמש בטלפון שלהם.
מחנך אחד טען באחד הדיונים בנושא “טלפונים ניידים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. עלינו ללמד ילדים על שימוש נכון ומתאים בטלפונים, במקום לאסור זאת עליהם. זה יסייע לתלמידים להשתמש בטלפונים שלהם באחריות בבית הספר, בבית ומחוצה לו”.
