יתכן כי מסורת זו נוצרה בהשראת המצור על קונסטנטינופול בשנת 1204, שם חשפו היוונים את ישבניהם בלעג לצלבנים, לאחר שהדפו אותם מחומות העיר. או אולי זו מחווה לקרב Battle of Crécy, כאשר מלך אנגליה אדוארד השלישי, התכונן לכבוש את העיר Crécy וכמה מאות חיילים נורמניים חשפו את ישבנם בפני הקשתים האנגלים.
אלא שהאמת היא, כמו הרבה מעשים חסרי ההיגיון, גם האירוע הזה החל בהבטחה לאלכוהול חינם. האגדה מספרת, כי בשנת 1979 הציע בעל מסעדת Mugs Away Away, הניצבת ממש לצד מסילת הרכבת, משקה בחינם לכל מי שירוץ או תרוץ החוצה ות/יחשוף את ישבנו/ה לרכבת העוברת. חלק מבאי המסעדה נענו לאתגר וכך מסורת נולדה.
בכל שנה מאז, יותר ויותר אנשים התאספו כדי להפשיל את המכנסיים או להרים את החצאיות (מה שקרוי באנגלית mooning), החל מרכבת אמטרק הראשונה שעוברת שם בסביבות השעה 7:30 בבוקר, לאורך כל היום ועד אחרי השקיעה, עד הרכבת האחרונה לפני חצות.
קבוצה של עובדים במרכז הרפואי סנט ג’וד בפולרטון, נהגו להגיע לשם מדי שנה, כדי לכבד את זכר עמיתתם לעבודה, ליז, שהשתתפה כל שנה בטקס ומתה מסרטן “הבטחתי לה שאם היא לא תהיה כאן, נעשה זאת אנחנו עבורה”, מספרת חברתה. היו גם סוחרים ממולחים שהרוויחו מההתכנסות, כמו מכירת מיניאטורות של חושפי ישבנים כמזכרות, או חולצות טישירטס עם הכיתוב “שחררו אותם” מתחת לתמונה של מה שנראה כמו ישבן עם רגלי ציפור ומקור.
אלא שבשנת 2008, הקהל תפח ל-10,000 אנשים והעניינים קצת יצאו משליטה. במיוחד לאחר שכמה נשים פשטו את החולצות שלהן ונפנפו בהן לרכבות החולפות והשוטרים נאלצו להגיע כדי לפזר את ההמון.
בשנה שלאחר מכן נחקקו חוקי עזר עירוניים מיוחדים לאירוע, שוטרים הוצבו לאכוף שם את החוק והנוכחות ירדה לכ-1,000 גברים ונשים והמספר ממשיך ויורד, יחד עם ההוד והמיסטיקה של האירוע.

Photo credit: Chuck Coker/Flickr