בהונג קונג לא מושיבים סועדים זרים באותו תא במסעדות, מנהג שהיה נפוץ במסעדות הונג קונגיות מקומיות המוגבלות בשטח. בעיר הידועה בסצנת הקולינריה התוססת שלה, כל בתי האוכל – מבתי הקפה הקטנים ביותר ועד למסעדות בעלות כוכבי מישלן – נוקטים באמצעי בטיחות כדי להגן על הסועדים מפני הוירוס. נראה כי האמצעים הללו אכן אפקטיבים ובהונג קונג לא נרשם אף מקרה של הדבקות הקשור למסעדות, מאז נקבעו אמצעי הבטיחות בסוף מרץ. זה עשוי לספק מודל פעולה עתה עם החזרה לשגרה, למסעדות בארה”ב ואירופה, בה עסקים רבים רק מתחילים עתה להיפתח שוב.
אחד מאזורי ההדבקה הגדולים הראשונים בהונג-קונג, בסוף ינואר, נקשר למנהג של התכנסות משפחתית, בה חולקים בני המשפחה קדרה משותפת גדולה וחמה במרכז שולחן עגול. בזמן המגפה, הונג קונג נמנעה מהטלת סגר מוחלט וקפדני, מהסוג שהוטל אצלנו, כמו גם בארה”ב ובאירופה, אך היו לה הנחיות על שמירת ריחוק חברתי מאז ינואר, כאשר דווח על המקרים הראשונים של חולים בנגיף. מסעדות נותרו פתוחות בזמן התפשטות המגפה – אך הייתה בקרה על כמות הסועדים במסעדה ונשמר ריחוק ביניהם. מספר המקרים של החולים בעיר הלך והתמעט ומסעדות כיום מורשות לפעול כמעט באופן רגיל, בהגבלה של עד שמונה סועדים בכל קבוצה. מסעדות נדרשות לרווח שולחנות במרחק של כשלושה מטרים זה מזה, או להציב מחיצה ביניהם. לקוחות מתבקשים ללבוש מסכות למעט בזמן אכילה ושתייה ועומד לרשותם ציוד לחיטוי ידיים. צוות המסעדה נדרש לבדוק חום של אורחים במסעדה לפני שהם מורשים לסעוד.

 

לגבי הנחיית שמירת המרחק בין הסועדים, המסעדות מפעילות יצירתיות. מסעדה בקניון הומה בעיר משתמשת בתמונות גדולות של יצירות אמנות של אמנים מפורסמים, כדי לחצוץ בין שולחנות. יש מסעדות שמיישמות אמצעי זהירות מחמירים יותר. אחת מהן סימנה על המדרכה הצרה בחוץ נקודות אדומות גדולות, המרוחקות כ -5 מטרים זה מזה, כדי לציין היכן האורחים צריכים לעמוד בזמן שהם ממתינים לתורם. על הלקוחות לחתום על טפסי הצהרת בריאות.

 

 

 

 

כמו בהונג קונג, מסעדות ברחבי העולם נפתחות בזהירות. מסעדת Maison Saigon בתאילנד מוודאת שהיא עומדת בהנחיות לשמירת מרחק חברתי וגם מספקת לסועדים בודדים חברים שיארחו להם חברה, באמצעות בובות דובי פנדה גדולים, היושבים בשולחנותיה. “זה הרבה יותר קל להבנה והתמצאות, לעומת מסעדות אחרות בהן אנשים תמיד מתבלבלים איפה לשבת ובסופו של דבר יושבים קרוב מדי אחד לשני”, מסבירים בעלי המסעדה.

 

 

 

 

מסעדה אחרת בבנגקוק משתמשת בבובות דרקון ירוקות מקרטון, עם כנפיים, כשומרי מרחק. מסעדה אחת באוסטרליה, הציבה דמויות מקרטון של סועדים בגודל טבעי, במושבים שבהם אסור לשבת.

 

 

 

בערים מסוימות בסין, לקוחות יכולים להיכנס למסעדה רק עם אפליקציה המאשרת בצבע ירוק את מצבם הבריאותי והסועדים הסינים נדרשים להשתמש בה. בובות ליד כל שולחן השומרות על מרחב בין הלקוחות, יש גם במסעדת Augustas and Barbora, בוילנה, בירת ליטא. הבובות לבושות כסועדים, חלקן לבושות בלבוש קליל כלאחר יד ואילו אחרות מציגות בגדים של מעצבי אופנה מקומיים. “אנחנו רוצים למלא את החלל בדברים מהנים,” אמר הבעלים פטריקאס ריבאס. ראש עיריית וילנה, רמיג’יוס סימסיוס, כינה את היוזמה “התאמה מושלמת של רוח קהילתית ויצירתיות העובדת זו לצד זו.”

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במסעדות הצרפתיות, שהיוו תמיד מודל לחיקוי, המצב כיום אינו שונה מאשר בשאר העולם. בעוד שמסעדות רבות הציעו משלוחי אוכל במהלך סגר הקורונה, בכדי להפגין שרידות ולהפיק הכנסה גם אם היא זעומה, הרי שמשלוחים כאלה פחות נפוצים בצרפת, אנינת הטעם. אך גם שם, שפים עטורי מישלן כמו אלן דוקאס, החליטו לחרוג ממנהגם וביצעו משלוחים. מסעדת H.A.N.D בפריס השקיעה עתה במגני פלסטיק דמוי אהיל, המקיפים את הסועדים כדי להגן עליהם מהנגיף. המראה המוזר של הסועדים, הוא חלק מהניסויים והניסיונות שמסעדות עושות ברחבי העולם, כשהן מבקשות למשוך קהל תוך שמירה מרגיעה על בריאותם וביטחונם. בעלי המסעדה טוען שהפתרון מספק גם אינטימיות רומנטית לסועדים. פתרון כזה אגב, יכול לסייע לבני זוג שאחד מהם מזמין מאכל עתיר שום.

 

 

ומה המצב במסעדות בשאר המקומות בעולם: בגרמניה הכריזה הקנצלר על פתיחתן המחודשת של המסעדות, תוך שמירה בעיקר על ריחוק בין הסועדים. ב-Hofheim, גרמניה, פאב של בירה מקומית, משתמשת בבובות של דובים גדולים, המושבים ליד השולחנות בכדי להרחיק את הסועדים זה מזה וגם להבטיח אווירה נעימה ופחות סטרילית. בית קפה אחר חילק לאורחיו כובעים ארוכים וצבעוניים, המאפשרים לוודא מרחק בין האורחים.

 

 

 

 

במסעדת Mediamatic באמסטרדם, הקימו הבעלים בתי זכוכית קטנים המקיפים כל שולחן והמלצרים משרתים את הסועדים כשעל פניהם מגני מגן.

 

 

 

ב-El Salamanca, מסעדת חוף בברצלונה הידועה בפאייה שלה, התפריטים נעלמו ובמקומם הלקוחות משתמשים בטלפונים החכמים שלהם כדי לסרוק קוד QR ולדון במה שמוצע להם בתפריט.
במסעדות היווניות כל התפריטים חד פעמיים ונזרקים לאחר כל ארוחה, למלצרים מסכות ובטברנות המסכות מעוצבות בצורה תואמת לכל אנשי הצוות.
בעיר הרוסית ניז’ני נובגורוד, מסעדה על גדת נהרות וולגה ואוקה, הקימה 20 בקתות פלסטיק לאירוח זוגות סועדים ופתיחתן ממתינה רק לאישור הרשויות שהן עומדות בתקני הבטיחות.

 

מסעדות איטלקיות שומרות קשר ומעקב אחרי הסועדים, הסועדים אמורים לשריין שולחנות מבעוד מועד והבעלים שומרים על פרטי הקשר שלהם: אם מישהו מהם מדווח אחר כך על בדיקות חיוביות, המסעדה יכולה להזהיר ולהודיע על כך במהירות לאלו שאכלו שם באותו זמן. כמה ברים במרכז רומא בנו מחיצות זכוכית מקושתות ומסוגננות, כדי לחצות את השולחנות במחיצה באמצען.

האם התנהלות המסעדות משתנה עתה לנצח? רוב המומחים בענף טוענים שחלק מהשינויים יהיו קבועים, למשל, שמירת מרחק (כולל ריווח שולחנות), אמצעי חיטוי שיעמדו לרשות הסועדים ושמירה קפדנית על היגיינה (במטבח ובשרות, נטילת ידיים קפדנית, מסכות וכפפות), כל אלה יהיו מעתה להיות חלק מהנורמה החדשה. למרות שלבעלי המסעדות ייגרם חסרון כיס בגלל חוסר היכולת לצופף סועדים ולמקסם שטח, הרי בינינו לבין עצמנו, אפשר לראות בכל זה רק שינוי לטובה.