שרטוט מוגדר לעתים כדרך הצגה בדו-ממד של מידע מסוים, על גבי מסמך מוחשי-פיזי או במחשב. השרטוט יכול לתאר ממדים של פריטים, דרכי חיבור ביניהם, הרכבי חומרים ועוד. סוגי שרטוטים שנדונו בבתי המשפט בישראל, הם למשל שרטוטי קוביות משחק לילדים (“דופלו”), שרטוטי ייצור של מכונות לליטוש יהלומים, שרטוטים של מוצרים בתחום הגיבוי החשמלי למערכות שידורי טלוויזיה בכבלים, ועוד.
השאלה אם קיימת הגנה משפטית לשרטוט ואיזו, מכוונת לתחום הקניין הרוחני, התחום המשפטי העוסק בנכסים שאינם מוחשיים. ברור שדף שעליו מופיע שרטוט הוא מוחשי, אך הערך האמיתי הוא לא של הדף עצמו, אלא של השרטוט המופיע עליו, כלומר המידע שבשרטוט. מידע זה הוא נכס לא מוחשי ומכונה “קניין רוחני”.
הוספת הערה לשרטוט כמו “כל הזכויות שמורות” (או “All rights resereved”), “אין להעתיק”, או הסימון ©, אינה מבטיחה שתינתן הגנה משפטית לשרטוט במקרה של שימוש ללא רשות. שאלת ההגנה המשפטית מורכבת הרבה יותר ואינה תלויה בדרישות פורמליות כמו קיומה של הערה על גבי השרטוט (למרות שיכולות להיות לכך יתרונות).
קניין רוחני מוכר לרבים הוא “זכויות יוצרים”. האם שרטוטים מוגנים בזכויות יוצרים? יש שיטענו שזכויות יוצרים נועדו ליצירות מתחומים כמו אמנות, ספרות, קולנוע ועוד, ולא לתחום התעשייה. מוצרים תעשייתיים עשויים להיות מתאימים יותר להגנה אחרת בתחום הקניין הרוחני, למשל בפטנט, עיצוב או סוד מסחרי.
עיצוב של מוצר עשוי לזכות להגנה כ”עיצוב”. במידה ושרטוט מתאר עיצוב של מוצר, שאינו מוכתב משיקולים פונקציונאליים בלבד, ייתכן שניתן יהיה להגן עליו כעיצוב. כך למשל במקרה של שרטוטי טבעת, המתארים עיצוב חדש וייחודי, עיצובה של הטבעת עשוי להירשם כעיצוב. במקרה כזה ניתן יהיה למנוע שיווק של מוצר בעיצוב זהה, אפילו ללא הוכחת העתקה של השרטוטים. יש לקחת בחשבון שתקופת ההגנה על עיצוב שונה במקרה של עיצוב רשום, כלומר עיצוב שעבר תהליך רישום ברשות הפטנטים ויכול להיות תקף למשך 25 שנה, לעומת עיצוב לא רשום המוגבל ל-3 שנים בלבד.
במוצרים טכנולוגיים, הטכנולוגיה עצמה עשויה לזכות להגנה כפטנט. פטנט מגן על המצאות חדשות ולא מובנות מאליהן, הנדרשות לעבור תהליך בחינה מול בוחנים מקצועיים ברשות הפטנטים. גם במקרה של פטנט, ניתן למנוע שיווק מוצר העושה שימוש בטכנולוגיה זהה, אפילו ללא הוכחת העתקה של שרטוטי המוצר. הגנת הפטנט מוגבלת ככלל לתקופה של 20 שנה.
הגנה נוספת היא ‘סוד מסחרי’. במקרה ושרטוטים נשמרים בסוד ולא ניתנים לגילוי בקלות על ידי אחרים, למשל על ידי הנדסה חוזרת (reverse engineering).

אם השרטוט אינו מתאר עיצוב של מוצר או טכנולוגיה שניתן לרשום כפטנט ואינו נשמר בסוד, האם ניתן להגן עליו בזכות יוצרים?
התשובה העקרונית היא כן. חוק זכות יוצרים מאפשר הגנה על שרטוטים שונים, בהתאם לתוכן השרטוט. כך למשל, בית המשפט העליון דן לאחרונה בשרטוטי ייצור של מכונות לליטוש יהלומים וקבע שניתן להגן בזכות יוצרים על יצירות תעשייתיות או עם היבטים פונקציונליים, במגבלות מסוימות. למשל, במקרה של שרטוט ייצור של מוצר, תנאי להגנה על השרטוטים הוא שהמוצר עצמו זכאי להגנה בזכות יוצרים. בית המשפט קבע תנאי זה כדי למנוע מצב של הגנה עקיפה למוצר שלא זכאי להגנה בזכות יוצרים, דרך ההגנה על שרטוטי הייצור שלו.יצירות אדריכליות למשל זכאיות להגנה בזכויות יוצרים ויש להניח ששרטוטים אדריכליים יוגנו גם הם. יצוין, שיצירות אדריכליות זכו להתייחסות ספציפית בחוק זכות היוצרים, בניגוד למוצרים תעשייתיים.
תנאי נוסף להגנה על מוצרים פונקציונאליים, מכונה “דרישת האמנותיות”. במסגרת זאת נבחן אם ניתן היה לבטא את היצירה בדרכים נוספות וזאת כדי שלא תינתן הגנה לרעיון שבבסיס היצירה (זכות יוצרים מגנה על ביטוי ולא על רעיון) ואם היו ליוצר שיקולים אסתטיים ביצירת המוצר, שאינם מוכתבים רק מהפונקציונאליות. מבחן זה משאיר שיקול דעת רחב לבית המשפט ובכל מקרה ומקרה עשויה שאלת קיומן של זכויות יוצרים בשרטוט לקבל מענה אחר.
המסקנה מהאמור, למי שמעוניין להגן על שרטוטיו, צריכה להיות שיש להתייעץ עם אנשי מקצוע, במיוחד לפני קבלת החלטות מהותיות בקשר לשרטוט או מוצר עליהם רוצים להגן. לכל הפחות ובמקרים המתאימים, כדאי לחתום על הסכם עם הגורמים שנחשפים לשרטוטים או מעורבים בעבודה בקשר אליהם.

אין באמור כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא ובכלל זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה, ואין להסתמך עליו בעת קבלת החלטה מכל סוג שהיא.
ליאור גלסמן הוא עו”ד ושותף במשרד עורכי הדין גילת ברקת ושות’ מקבוצת ריינהולד כהן.
המאמר אינו ממומן ומתפרסם על פי שיקול מערכתי.

עו”ד ליאור גלסמן. צילום: דוד גארב