בהישג מדעי חסר תקדים, הצוות יצר בהצלחה מפת סינפסה אחר סינפסה של מוחו של זבוב פירות (Drosophila). כל התהליך נמשך 12 שנים. "עכשיו, בפעם הראשונה יש לנו תצוגה מקיפה של המעגל במוח שלם של חרקים והאינטראקציות בין המוח ובין העצבים", הם אומרים בסיפוק.
מוחו של זבוב הפירות קטן יותר מזרע פרג והמפה החדשה מציגה את כל 3,016 הנוירונים ו-548,000 הסינפסות (הפערים שבהם מתרחשת תקשורת בין נוירונים).
"הזבובים מסוגלים להתמודד עם צורות מורכבות של למידה ויש להם זיכרון לטווח קצר וארוך, הם צריכים להחליט מה לעשות הלאה בהתבסס על הקשר וזיכרונות קודמים", מעידים החוקרים (לידיעת אלה מכם המוחצים זבובים ללא רחמים).
"המוח האנושי הרבה יותר גדול ויש להם הרבה יותר נוירונים, אז זה ייקח הרבה יותר זמן ללמוד אותו", אומרים החוקרים "אבל על ידי הבנת מוחות קטנים יותר נוכל לקבל הרבה תובנות לגבי מוחות גדולים יותר."

מדענים מיפו פיסה זעירה של המוח האנושי. הנה מה שהם מצאו: בהתבסס על דגימת רקמת מוח שהוצאה מאדם בניתוח, בגודל מילימטר מעוקב של מוח – שטח בגודל של כמחצית מגרגר אורז,  החוקרים הפיקו 1.4 מיליון גיגה-בייט של נתונים, עם כ-57,000 תאים ו-150 מיליון קשרים בין נוירונים, 230 מילימטרים של כלי דם ו-150 מיליון סינפסות, הקשרים בין נוירונים.

לראשונה בעולם, חוקרים מיפו חלק ממוחו של עכבר בפירוט מדהים. מפת המוח התלת-ממדית היא דיאגרמת החיווט המפורטת ביותר של פיסת מוח של יונק שנבנתה אי פעם. המיפוי נעשה על פיסת מוח של עכבר בגודל של גרגר חול בערך. המיפוי הראה 200,000 תאים, 523 מיליון סינפסות (הקשרים בין נוירונים) ויותר משני מיילים של אקסונים (החלק של נוירון שמעביר את הדחפים החשמליים). כל הנתונים האלה מסתכמים ב-1.6 פטה-בייט, שהם שווה ערך לכ-22 שנים של שידור וידאו רצוף.
החוקרים ביקשו ליצור סוג של מפות גוגל למוח, שלא רק מראה את הכבישים המהירים, אלא כל רחוב קטן, כל בית, כל חדר בתוך כל בית ואפילו כל דלת וחלון, כמו שאנשים משתמשים במפות גוגל כדי להבין את המסלול הטוב ביותר מנקודה A לנקודה B, סוג זה של מפת מוח מפורטת מאפשרת למדענים לראות היכן בדיוק מתרחשים החיבורים הללו בין הנוירונים.
כדי ליצור את מפת המוח, החוקרים עבדו עם עכבר מעבדה שהונדס גנטית, לאחר מכן הם תיעדו את הפעילות המוחית בקליפת המוח החזותית שלו – האזור במוח שלו הקשור לראייה – כשהעכבר צפה בסרטוני יוטיוב ובקטעי סרטים, לאחר מכן חילצו החוקרים מילימטר מעוקב של רקמת מוח וחתכו אותה לכ-28,000 שכבות – כל אחת מהן דקה פי 400 משערת אדם. הם צילמו כל שכבה, השתמשו בבינה מלאכותית כדי לעבד את התמונות לכדי דיאגרמת תלת מימד דיגיטלית ושילבו אותה עם דפוסי פעילות המוח שהוקלטו בעבר הקשורים לראייה.
מוחות עכברים דומים למוחות אנושיים, כך שחלק מהדברים הנלמדים מחקר המעגלים העצביים שלהם יכולים לחול על מוח האדם "לתובנה מפורטת כזו על תפקוד ומבנה המוח יש השלכות חשובות להבנת הקוגניציה, כמו גם להפרעות כמו אלצהיימר, אוטיזם, פרקינסון וסכיזופרניה", אומרים החוקרים.