ספורט השחייה היה מאז ומתמיד סמל לחוזק פיזי במעצמה הסינית, אבל הוא אינו אופציה עבור תושבי סין, אלא אם כן הם לומדים בבתי הספר המובחרים לשחייה תחרותית. עבור מרבית הסינים, בריכות השחייה הן מפלט לחום הקיץ ולא לספורט. בימי השיא של הקיץ בהם החום הופך לבלתי נסבל, הבריכות מפוצצות בצבעוניות של אלפי אנשים הקופצים לתוכן כדי להימלט מהחום הלוהט.
ביטוי הסלנג הפופולרי המשמש לשחייה בבריכה בסין, הוא “דמפלינג”, מכיוון שהבריכות הציבוריות כה צפופות באנשים, עד שכל מה שאתה יכול לעשות זה לעמוד במקום כמו דפלינג שנזרק לשמן רותח במסעדה סינית.
אין מספיק בריכות שחייה ציבוריות בסין, בגלל מחסור במשאבים ולכן הבריכות הן סוג של אטרקציה. “ים המלח של סין”, למשל, היא בריכת שחייה עם מים מלוחים שנמצאת במחוז דייקינג, מחוז סצ’ואן, בהשראת ים המלח המקורי שלנו בארץ. הבריכה משתרעת על שטח של 30,000 מ”ר ומאכלסת עד 10,000 מבקרים בבת אחת.
על פי דו”ח משרד הבריאות של סין משנה שעברה, מתוך 5,639 בריכות שחייה ציבוריות שנבדקו ב -24 מחוזות סיניים, 10 אחוז מהבריכות חורגות מהגבול המותר מבחינת זיהום, בעיקר כתוצאה משתן. מחקרים גם קבעו כי אחוז החיידקים וחיידקי הקולי בבריכות הוא כה גבוה, עד שההשלכות לכך יכולות להיות קטלניות.
ביפן לעומת זאת, נשמר סדר התנהגות של שחיינים וגם ההיגיינה של המים. בריכות כוללות נדבכים מעגליים עם זרם שמאפשר לכל השחיינים ולגבי המים בבריכות, היפנים טוענים שהם נקיים מספיק אפילו לשתייה.