במהלך שנות ה-80, בני שבט Ashaninka בברזיל ראו כיצד חלקים גדולים מאדמתם, נהרסים מכריתת יערות של חברות סחר בעץ. בני השבט התקוממו וב-1996 הצליחו להביא את החברות האחראיות להרס סביבת חייהם, לבית המשפט.
לאחר מאבק משפטי עיקש שנמשך עשרים וארבע שנים, בני השבט ניצחו סוף סוף בתביעה – ניצחון היסטורי לזכויות הילידים. נוסף על פיצוי של 2.4 מיליון דולר, הילידים יקבלו התנצלות רשמית מהחברות שפגעו באדמתם.
עורך דינם של הילידים, אמר כי פסק בדין מהווה מפנה משמעותי, בשמירה והגנה על זכויות ילידים וישמש תקדים לאלפי מקרים דומים של פשיעה והרס סביבתיים.
בני השבט הודיעו כי יקדישו את סכום הפיצוי שקיבלו, למימון פרויקטים “המגנים על האמזונס והקהילה החייה סביבו”.
מדי שנה מתקיימים בעולם חגיגות וטקסים לזכר “גילוי אמריקה” על-ידי כריסטופר קולומבוס, אשר מתקבלים בזעם בכל אזור אמריקה הלטינית, אשר מתייחס ל”גילוי” כתחילתו של תהליך בן מאות שנים של קולוניזציה, עבדות ורצח עם של הילידים של אמריקה הלטינית. הם אינם רואים בכך “גילוי” – בהתחשב בכך שמיליוני ילידים ומאות עמים, כבר גרו באזורים האלה. באמריקה הלטינית התקיימו תרבויות מתקדמות ביותר כמו של האצטקים, בני המאיה והאינקה, ששלטו ושגשגו באזור במשך מאות שנים.
הקולוניזציות הספרדיות והפורטוגזיות יצאו למסעות להשמדת הילידים. זה היה המקרה של ארגנטינה וצ’ילה, שעבוד ילידים לעבדות בברזיל או האיטי לעבודה במטעים, או במכרות כפי שהיה בפרו ובמקסיקו. אלה שלא נהרגו תחת הכיבוש, מתו ממחלות אירופאיות שלא הכירו בעבר והם אינם מחוסנים מפניהם. אט אט נעלמו עמים ושבטים שלמים, נושלו מאדמותיהם, גם תרבותם ומסורותיהם נכחדו. הם היו “שווי ערך” לעבדים השחורים שהובאו מאפריקה.
במאות הבאות, המודרניזציה והפיתוח קראו לנהוג במדיניות מתוקנת כלפי הילידים, אשר למעשה הטמיעה אותם באוכלוסיית אמריקה הלטינית, תוך ניתוקם משורשיהם, שפת האם שלהם ותרבויותיהם.
אוכלוסייה ילידית גדולה באמריקה הלטינית, חייה בברזיל. הפורטוגלים כבשו את ברזיל בשנת 1500 וכמעט מחקו את ילידיה. ב-1988 תיקון בחוקה הדגיש את זכויות האדם והבטיח לעמים הילידים להכיר הן בזכויות התרבותיות והן בזכויות הטריטוריאליות שלהם. בנוסף, התיקון הורה על תיחום כל הטריטוריות בהם חיים הילידים בברזיל, פעולה שמשליכה על עתידו של יער הגשם באמזונס, אחד ממושבות המגוון הביולוגי הגדול בעולם.
בפועל, נשיא ברזיל הנבחר ז’איר בולסונארו, יצר מיסוד מובנה של מדיניות השמדת העמים הילידים, למען הגברת השימוש המסחרי במשאבי הקרקע שלהם באמזונס. זאת לצד סלילת כבישים, פרויקטי תשתית אחרים והתרת כרייה באדמות באמזונס, אשר הובילו להגברת מקרי האלימות נגד הילידים, ללא כל חשש מעונש תחת שלטון בולסונארו.