כמה ימים לאחר שב-Mataria, מזרחית לקהיר, זכה שולחן סעודת רמדאן הארוך במיוחד שלהם לתשומת לב תקשורתית וציבורית, הצטרף שולחן סעודת האיפטר של העיר שייח זאיד בנפת גיזה לתחרות “שולחן האיפטאר הארוך ביותר”.
תושבי העיר הוזמנו לשבור את הצום מול השולחן שהתארך לשני קילומטרים. כ-5,000 משתתפים הביאו עמם את ארוחת הבוקר שלהם לאות של סולידריות קהילתית וחלקו אותה עם תושבי השכונות הסמוכות, כתף אל כתף בשולחן הארוך ביותר בעיר באוויר הפתוח.
ראש העיר הקטנה ציין בסולידריות אופיינית לחג, כי הם לא תכננו להתחרות עם שכניהם באל-מטריה, אלא רק להירשם בספר השיאים של גינס.
אלא שהאתגר של “השולחן הארוך ביותר” מבין ערי מצרים המשיך לפשוט, כאשר העיר מנסורה שבמחוז דקהליה (צפון מצרים) הצטרפה לתחרות, עם “שולחן ארוחת האיפטר הגדול בעולם”, שנכנס לספר השיאים של “גינס” – שולחן באורך 3,000 מטרים שאכלס כמעט 7,000 איש.
הארוחות במהלך הרמדאן מתחלקות לארוחת בוקר, הסוחור (السحور) וארוחת האיפטאר (الإفطار), שבירת הצום בערב. המוסלמים שוברים את הצום בשתיית טמר וסוביה, משקאות הרמדאן המסורתיים, ואז הם מתחילים לאכול – ברווזים ממולאים, יונים, מולכיה, סמוסות, בשמל, הכל ממיטב המטבח המצרי. תפקיד הקינוחים ברמדאן הוא שבירת הצום. קונפה טרנדית מיוחד ברמדאן, עם מלית תמרים, שוקולד, שמנת, מקושטת בדבש ואגוזים, או מלוחה במלית גבינה, בשר טחון, עוף. ארוחת הסוהור המצרית, מורכבת משעועית, ביצים, יוגורט וגבינות שונות.
ברמדאן הכי חשוב הוא הביחד וכך, את ארוחת האיפטאר אוכלים לא רק עם בני המשפחה, אלא גם עם השכנים ואף יחלקו אותה עם זרים, ברי מזל.
חודש רמדאן איננו חג (אל תברכו ב”חג שמח”), אלא פרק זמן רוחני ומשמעותי במיוחד לאזרחים המוסלמים. כ-30 יום של התבוננות פנימית ורוחנית, תוך קריאת הקוראן, כמו “עשרת ימי תשובה” בין יום ראש השנה ליום כיפור. הערכים אותם מפגינים המוסלמים, הם סולידריות, משפחתיות ואכפתיות קהילתית, עם מצוות צדקה (“זכּאה” زكاة) וכמובן מצוות הצום, הנמשך מזריחת השמש עד השקיעה. בכל ערב רמדאן המשפחות מתכנסות לארוחה חגיגית של שבירת הצום – האיפטאר. בלילות הרחובות מקושטים (במצרים בהרבה עששיות אופייניות) ומתקיימות ארוחות משותפות במרחב הציבורי.
חג עיד אל פיטר מציין את סיומו של הרמדאן, הצום מסתיים וגם כאן, האווירה היא של קהילתיות, סולידריות אחווה ושלום, שיש המנצלים אותה ליישב סכסוכים ומחלוקות בין חמולות ומשפחות.

REUTERS/Mohamed Abd El Ghany