שמה של השכונה בא מהתקופה בה נפתחה כאן אוניברסיטת סורבון הנודעת במאה ה-12. הסטודנטים והפרופסורים דיברו לטינית, אז זו הייתה השפה שנשמעה ברחובות. תשמעו כאן היום מגוון שפות, כשמקומיים ותיירים מתערבבים ונעים לאורך השדרות והרחובות הצדדיים, הצרים והמפותלים.
לפני שהסורבון הייתה קיימת, הרומאים מילאו את הרחובות הללו. מאות שנים לפני הקמת האוניברסיטה, רחוב סן ז’אק, המעבר הראשי באזור זה, נודע בשם קארדו מקסימוס.

נשתה קפה, עם dame blanche, עם נוף של הסיין ונתמזג עם תושבים שמטיילים עם הכלבים שלהם, סטודנטים השקועים בדיון מלומד והורים שלוקחים את הילדים שלהם לבית הספר.

the world famous Shakespeare and Company bookstore in the Latin Quarter of Paris

אחר כך נלך להציץ בחנות הספרים Shakespeare And Company, שנפתחה בשנת 1919. הבעלים, סילביה ביץ’, יצרה אז מקום מפגש לסופרים כמו ארנסט המינגווי, פ. סקוט פיצג’רלד וג’יימס ג’ויס. המבנה הנוכחי מתוארך לתחילת המאה ה-16 והחל את החיים כמנזר. מאז ששופצה חנות הספרים למודרנית ב-1951, יכולתם למצוא עצמכם בתוכה לצד סופרים מפורסמים, כמו הנרי מילר, וויליאם סרויאן, אנאיס נין וג’יימס בולדווין.
חטטו בפינות של החנות, תמצאו בה לא רק ספרים אלא גם צמחים, מראות, פסנתר, מכונת כתיבה וחתולה מנומנמת. על השלט בחוץ כתוב “בחנות הזו יש נישות, כמו פרקים ברומן.”

הכיפה הכחולה המרשימה שמולנו, שייכת לפנתיאון, אשר פעם שימש ככנסייה והוא מקום מנוחתם של גיבורי פריז. זה מקום קבורתו של ויקטור הוגו; וולטייר; המדענים פייר ומארי קירי; אנטואן דה סנט-אכזופרי, שכתב את הנסיך הקטן; ולואי ברייל, שהמציא אלפבית לעיוורים.
לואי ה-15 בנה את הפנתיאון כדי להביע את תודתו לאלוהים, לאחר שהחלים ממחלה קשה. הפנתיאון הושלם ב-1791, מעוצב בעקרונות הגותיים של אור, אך משלב אותם עם עיצוב קלאסי. הבניין ידוע כיצירת האמנות הניאו-קלאסית הראשונה.
כעת כדאי שנטייל מעט בגני לוקסמבורג, בקצה הרובע הלטיני, נלך לאיטנו בשבילים בין העצים, בין קבוצות של אנשים על גלגיליות, אנשים המנמנמים על כיסאות ירוקים שעומדים על שפת הבריכה, שילדים שטים בה בסירות צעצוע צבעוניות מעץ, דוחפים אותן בעזרת מוטות.
במרכז הגנים עומד ארמון אמיתי. הוא והגנים ניבנו בשנת 1612, עבור הנסיכה מארי דה מדיצ’י, שהפכה למלכת צרפת. הארמון משמש כיום את הסנאט הצרפתי.