תחום האדריכלות מפורסם בעולם, בשל היותו אחד מתחומי היצירה וההמצאה היוקרתיים והמרגשים ביותר של עבודה ביקום, אבל מה שווה כל הזוהר הזה, כשהעבודה שלך תקועה במקום אחד בלבד? כך קרה, שאדריכלים מסויימים, החליטו לתת לעבודה שלהם לנוע ממקום למקום ולשאת את המוניטין שלהם למרחקים, לערים ואף לארצות שונות.
נכון שמכנים את האדריכלות כ”אם כל האמנויות”, אבל מסתבר שהדשא של מעצבי הרכב, ירוק יותר בעיניהם של האדריכלים. יש אדריכלים שאפילו העזו, חצו את הקווים, ועיצבו כלי רכב בעצמם.
Routemaster האוטובוס האדום של לונדון, של האדריכל נורמן פוסטר
ראש העיר של לונדון ואוטובוס הדגל שלו
האייקון המיתולוגי בנעוריו
האדריכל הבריטי נורמן פוסטר נודע בכל העולם, מאחוריו ציוני דרך אדריכליים רבים והוא אף עיצב מלפפון חמוץ, שאינו אלא מגדל שזכה לכינוי הזה. הוא טבע את חותמו גם על אחד מסמליה של לונדון – האוטובוס האדום (לונדון Routemaster). פוסטר ניגש לתחרות שהכריזה עיריית לונדון, לעיצוב מחודש לאוטובוס ששימש אייקון היסטורי של העיר. היצירה שלו הוצגה לראשונה במוזיאון התחבורה של לונדון וזכתה בפרס של ראש העיר בוריס ג’ונסון, כשהיא גוברת על הצעות נוספות, של מעצבים תעשייתיים ומעצבים המתמחים בכלי רכב. למרות זאת, עיצוב מכוניות לא הפך לעיסוק העיקרי של פוסטר והוא ממשיך בעיסוקו העיקרי, אדריכלות.
רכב Z של האדריכלית זהא חדיד
https://vimeo.com/11655141
האדריכלית העירקית-בריטית, כלת פרס פריצקר 2004, היא עוד אחת מאותם אדריכלים מפורסמים ומצליחים, שניסו מזלם בעיצוב מכוניות. האדריכלית שעיצבה שורה של אובייקטים, החל ממגא אולמות ציבור ומוזיאונים, וכלה בשולחנות ונעליים, עיצבה מכונית בת שלושה גלגלים, המונעת במימן, עם אפס פליטת עשן מזהם, עשוייה מקרבון פיבר קל משקל ומיועדת עבור שני נוסעים. למרות שהמכונית לא הפכה ללהיט, הדבר לא מנע מבעדה לעצב מיד אחרי כן סירה, השייכת לאותה סדרת עיצוב, בשם Z BOAT.
Dymaxion רכב הקוצפט של האדריכל ריצ’רד בקמינסטר פולר
האדריכל האמריקאי בקמינסטר פולר היה גם מהנדס, ממציא, פילוסוף, איש חזון ורוח, שעסק גם בעיצוב, מתמטיקה, קרטוגרפיה וחקר החלל. לאדריכלות הוא תרם את הכיפה הגדאוזית, שהיא שיטה של בניית כיפה מעוגלת באמצעות משולשים. זהו אם כך, בדיוק האיש שידע לרבע מעגל: הוא אינו אדריכל עכשווי כמו פוסטר או חדיד, אבל הרעיונות שלו, שהקדימו את זמנם כבר אז כשהעלה אותם, לפני כ-90 שנה, לעתים נועזים אף יותר מההמצאות הנוכחיות של ממציאים בני זמננו. גם הרכב Dymaxion, שהושק בשנת 1933, היה סוג של חשיבה מחדש במובן מסוים, על מה שמכונית יכולה להיות. היא הייתה יעילה כמו כדור מהיר וגמיש וגורמת למכוניות בני זמננו להיראות מיושנות, במונחים של יעילות, יכולת תמרון וראות.
Dymaxion הוא שם מותג שפולר נתן לכמה מהמצאותיו, בכדי להדגיש שהוא ראה בהם חלק מפרויקט רחב יותר לשיפור תנאי החיים של האנושות. למכונית הייתה צריכת דלק נמוכה במיוחד, היא ידעה להוביל 11 נוסעים, כל זה במהירות של 190 קמ”ש לפי טענת פולר, אך מדידת המהירות המהירה ביותר שתועדה למכונית, הייתה 140 קמ”ש, שגם זה בהחלט הישג יפה לכל הדעות למכונית דגם 1933 (מלפני 82 שנה). המעצב המיתולוגי איסמו נוגוצ’י היה מעורב בפיתוח המכונית ובקביעת צורתה.
מכונית Dymaxion הייתה בת שלושה גלגלים, נווטה על ידי גלגל אחורי אחד, ויכולה לעשות פניית פרסה באורך שלה. היא צוידה במנוע אחורי V8 פורד והפיקה 63 כ”ס.
כך שלהמצאה החדשה היו כל הסיכויים להפוך לרכב העתיד של כל משפחה ופולר וציוותו יצאו ליריד הבינלאומי לרכב בשיקגו, בכדי לכבוש את העולם. למרבית הצער, בתאונה שארעה לרכב, נפגע קשה בהתנגשות האבטיפוס, הנהג נהרג ונפצעו קשה שני נוסעים, שאחד מהם היה חלוץ תעופה ומרגל יפני. סיבת התאונה לא נקבעה, אם כי פולר טען שהיא נגרמה בגלל חוסר זהירות של רכב אחר. אבל ההתרסקות גרמה למשקיעים לזנוח את הפרויקט.
בכדי לסגור מעגל, נספר שלפני כחמש שנים, ייצר מיודענו האדריכל נורמן פוסטר גרסה משוחזרת לרכב של פולר, שרק 3 דגמים ממנו נותרו בעולם ופוסטר סיפק את הגרסה הרביעית.
