העיר נושאת גם את הכינוי “פאריז של הקוטב הצפוני”, שהוענק לה במאה ה-19 ואחת הסברות לכינוי, היא שהאנשים בטרומסו נראו הרבה יותר מתוחכמים ממה שמבקרים מהדרום ציפו למצוא.
בקלות אפשר להסכים לכינוי, גם מאחר ומרכז העיר מלא בבניינים צבעוניים, מנוקדים באורות חג המולד כל השנה. אבל הצבע השולט כאן הוא לבן, של שלג סמיך עד כדי כך, שהתושבים אפילו גולשים במגלשות על השלג, רק כדי להגיע למכולת. בעיר מקבץ בתי עץ עתיקים, הגדול מסוגו, שבו בית העץ העתיק ביותר נולד בשנת 1789.

העיר ממוקמת על האי Tromsøya, שהוא האזור העירוני השני בגודלו בחוג הארקטי, עם האוניברסיטה הגדולה ביותר בצפון, שמאכלסת 16,000 סטודנטים (בעיר טרומסו עצמה מתגוררים 40,000 תושבים) וגם 100 חדרי כושר. כל זה מצביע על אוכלוסייה צעירה, שלא רק שלא נוטה למצבי רוח חורפיים עגמומיים, אלא מקיימת פסטיבלים ואירועים תוססים, המיוחד בחודשים שבין אמצע נובמבר לאמצע ינואר, חודשים, אשר בהם השמש לא נראית כלל בשמיים, מה שמספק סיבה נוספת לחגיגה, כאשר היא חוזרת ומתגלה בשמיים, אחרי 21 בינואר. לעומת זאת, מאמצע מאי ועד סוף יולי, השמש נשארת בשמיים במשך 24 שעות, כך לאורך 71 יום.

את הזוהר הצפוני, האורורה, אפשר לראות כאשר השמיים בהירים. בעיר קיים מצפה מיוחד לכך, שהוקם ב-1928. ממאי ועד סוף יולי, השמש האינסופית אינה מאפשרת צפייה באורות.
הנה תאריכים למדקדקים הרוצים לצפות במופע הזוהר ברקיע: בינואר בנורבגיה הימים קצרים והלילות ארוכים – מושלם עבור הזוהר הצפוני. טרומסו, היא היעד המועדף, אחרי יום של טיול במזחלות כלבים או שייט בפיורד, הביטו מעלה למופע אור שיעצור את נשימתכם. פברואר הוא שיא עונת הזוהר הצפוני, בשמיים הבהירים. בספטמבר: ככל שהלילות מתארכים, הסתיו מחזיר את הזוהר הצפוני. זהו זמן פחות צפוף בתיירים ומציע חוויה שלווה יותר. מזג האוויר מתון יותר ועלי הסתיו המתחלפים מספקים תפאורה ציורית. באוקטובר הלילות חשוכים יותר ופעילות אוראורלית מתחילה, כאשר בנובמבר, המדינה מתכוננת לחורף והזוהר הצפוני נעשה תכוף יותר. דצמבר בנורבגיה הוא אגדה. עם עונת החגים בעיצומה, העיירות והערים מוארות והזוהר הצפוני מצטרף לרוח החגיגית. זה זמן קסום לבקר בו, עם שווקי חג המולד ושמחת חג, את כל אלה משלים מופע האור המרהיב מלמעלה.

מה אפשר עוד לעשות בטרומסו:
הרכבל חשמלי Fjeillheisen in Norwegian יקח אותך למרפסת תצפית בפסגת הר, עם נוף עוצר נשימה של כל Tromsøya, האי שטרומסו יושבת עליו.
האוכלוסייה הסאמית, החייה על האי, מגדלת איילים במחנות הפתוחים לביקור, שם אפשר לטייל במזחלת רתומה לאיילים וליהנות מארוחה מסביב למדורה.
האתר המצולם ביותר בטרומסו, הוא כנסיית טרומסדלאן או הקתדרלה הארקטית (Ishavskatedralen), בצורת משולש, שנבנתה לפני 60 שנה.
בערב אפשר ללכת לבר (בטרומסו יש יותר פאבים לנפש מכל עיר בנורבגיה), למשל Magic Ice Bar, העשוי כולו מקרח, שם תשבו לצד פסלי קרח של סליבריטאים מהעולם ותלגמו קוקטייל מכוס עשוייה מקרח.
אם זה עושה לכם “קרררר”, אז הנה פרט מחמם לב: העיר חמה יותר מרוב המקומות האחרים, הממוקמים באותו קו רוחב, בשל השפעת ההתחממות של זרם הגולף.