הצלמת הקנדית Arianne Clément בוחנת את הזקנה, באמצעות מצולמים ושואלת, אילו היבטים של הזדקנות הם תרבותיים ואילו אוניברסליים? כיצד חברות ומשפחות מתמודדות עם הזדקנות? מה גורם לאנשים להתיישן בחינניות בזמן שאחרים קמלים? האם יש מקומות על כדור הארץ שבהם ההזדקנות קלה יותר? מהן התפיסות השונות של הזדקנות בתרבויות השונות?
עם הסוגיות הללו, היא הסתובבה בעולם וחקרה את הגישות השונות להזדקנות. עתה היא היא ביקרה ב”אזורים הכחולים blue zones”, אלה חמשת האזורים בעולם עם הריכוז הגבוה ביותר של אנשים זקנים מאוד ועם תוחלת חיים גבוהה במיוחד, בגלל אורח החיים של תושביהם. בניהם, מחוז Ogliastra, באי סרדיניה באיטליה; חצי האי Nicoya Peninsula, קוסטה ריקה; הקהילה הקרויה California Seventh-day Adventist בעיר Loma Linda שבקליפורניה; ארכיפלג Okinawa ביפן ובאי Ikaria ביוון.
קלמנט נפגשה עם זקני האזורים הכחולים, השתתפה בחיי היומיום שלהם, חלקה לעתים את קורת גג שלהם ותיעדה את אורח חייהם באמצעות צילום. הם חלקו איתה את חוכמתם, חוויותיהם, השמחות, הדאגות והאתגרים שהם מתמודדים איתם. מסע צילום זה, יחד עם אנתולוגיה של סיפורי חיים, חושף את העושר והמורכבות של החוויה האנושית. ההבנה של הבלתי נמנע היא אף פעם לא קלה, אך עובדה שיש יופי בהזדקנות וכי השלווה אל מול המוות, היא דבר שיש לטפח אותו.
אלה “סודות” אריכות הימים שחלקו איתה זקני האזורים ברי המזל הללו:
קיום פשוט יחסית ולא נגוע בלחצי החיים המודרניים;
תזונה בריאה, לא מעובדת, בעיקר ירקות, לרוב מחקלאות אורגנית;
קהילה חברתית או משפחתית קשובה ותומכת מאוד;
פעילות גופנית יומית;
טיפוח יומיומי של הנפש, החיים הרוחניים או הדתיים.
פרנסיסקה פאולה אובנדו אנגולו, בת 99, לוס ג’וקוטס, חצי האי ניקויה, קוסטה ריקה
הנה העצה שלי כיצד לחיות עד גיל מאה. עליכם לאכול אוכל פשוט ושלם, ללעוס היטב, לישון בשקט, לטפל בעצמך עם צמחים ומוצרים טבעיים, להימנע מקונפליקטים ולעולם לא לדבר על אחרים.
הלן דלגליש, בת 95, לומה לינדה, קליפורניה, ארצות הברית
אמנות תופסת מרחב גדול בחיי. אלוהים רוצה שנדחה את כל מה שלא מרומם את רוחנו ואמנות עושה זאת. מוסיקה, אמנות חזותית וספרות, למשל. אני שרה במקהלה, כותבת את זיכרונותיי, מנגנת בפסנתר, אני עוזר בהקרנות קולנוע והייתי רוצה לחזור לציור. יש לי חבר, אנחנו מדברים ואנחנו מחבקים, זה מצוין לאריכות החיים.
נטאל לוטו, בן 88, וילאגרנדה, מחוז אוגליסטרה, סרדיניה, איטליה
כרועת צאן תמיד הייתי עניה מאוד והיו לי חיים קשים. אבל אני בדרך כלל מרוצה מחיי. בכל בוקר אני מאכילה את בעלי החיים; זה משמח אותי לעבוד ולהישאר עסוקה. עלינו להמשיך לעבוד כל עוד אנחנו יכולים.
אומטו יאמאשירו, בן 99, כפר יומיטן, מחוז אוקינאווה, יפן
כשהייתי צעיר יותר היה לי עסק צנוע; בקושי שרדתי. כשמלאו לי 80 החלטתי להגשים את החלום שלי להיות רקדן. הצלחתי להתקבל ללהקת ריקוד מקומית מסורתית שמופיעה בפני תיירים. אני במצב בריאותי מושלם, אין לי מחלות ואני לא נוטל תרופות. הסוד? לצחוק, לצחוק ולצחוק! אל תתנו לכעס, לשנאה או לדאגה לחיות בתוככם. עשו מאמץ לאהוב ולקבל את כל האחרים. היו פעילים, צאו לחגוג, לרקוד, לנגן ולחבק את החיים.
יואנה קוצ’ילה, בת 84, נאס, אי איקריה, יוון
החיים לא מסובכים כאן. אנו אוכלים כמעט אך ורק את מה שאנחנו מייצרים. אני נשואה ליואניס מליס כבר 63 שנים. על מנת שמערכת היחסים תימשך, אסור לעשות עניין מדברים טריוויאליים וצריך להתגבר על טרדות קטנות. כאשר בן הזוג שלך כועס, עדיף לשתוק ולחכות שהאבק ישקע לפני שתבדקי איתו מה מטריד אותו. אנשים שמים יותר מדי דגש על דברים קטנים שמעצבנים, במקום לתת להם לעבור הלאה. עצוב לראות זוגות מייסרים את עצמם בגלל גאווה. אסור לחכות עד שבן הזוג שלך יהיה חולה או ימות לפני שתביני כמה הוא חשוב לך. בעלי ואני עברנו זמנים קשים, אבל אנחנו אוהבים אחד את השניה אהבה עמוקה.
אלווירה איבה, בת 84, וילאגרנדה, מחוז אוגליסטרה, סרדיניה, איטליה
כשהייתי צעירה, החיים היו קשים יותר ובכל זאת היו יפים יותר מאלה שבימינו. הייתה הרבה חיבה בין אנשים, אהבנו זה את זה מאוד והבנו אחד את השני. הקרבתי קורבנות רבים בחיי ועבדתי קשה, אבל תמיד באהבה, בהסתפקות במה שיש ובהכרת תודה. מעולם לא קינאתי. כשדבר יפה, אני מעריצה אותו, אני מחמיאה לו, אני לא חומדת אותו, כי זה חסר תועלת. מה שיש לי מספיק. אין לי כלום, ובכל זאת יש לי הכל. יש לי אהבה. אהבת בעלי ונכדי וזה כל מה שחשוב.
מריה טרינידד אספינוזה מלינה, בת 102, חצי האי ניקויה, קוסטה ריקה
הראש שלי עובד טוב מאד והזיכרון שלי מצוין. מבקרים מכל קצוות העולם באים לדבר איתי על אריכות ימים ואני מקווה שהם ימשיכו להגיע, כי אני אוהבת לפגוש אנשים חדשים. אני אסירת תודה על מצבי ואני אוהבת את החיים. אני ממליצה לצעירות לבחור בן זוג קשוב.
הירוקו טויאמה, בן 98, כפר Nakijin-Son, מחוז אוקינאווה, יפן
היו לי שני מקצועות: מטפח תולעי משי ומורה לקליגרפיה. ברגע שבחרת במקצוע, עליך להתמיד בו ללא פשרות. יש לי מזג טוב, אני מקבל הכל תמיד בהומור ושלווה.
ג’ורגוס סטנוס, בן 88, כריסטוס ראצ’ס, האי איקריה, יוון
אריכות החיים של איקריה נובעת בהחלט מהעובדה שאנו אוכלים בכל יום דבש מקומי, אורגני ולא מפוסטר, שתכונותיו הטיפוליות מדהימות.
ג’יאקובה ליפורי, בת 104, וילאגרנדה, מחוז אוגליסטרה, סרדיניה, איטליה
אני מתלבשת תמיד לגמרי בשחור ואני עוטה רעלה שחורה, כי בעלי מת וכך היא המסורת אצל אלמנות. אני לא חוששת ממוות, הוא חלק ממעגל החיים והוא ממשיך אותם.
