ב-24 באפריל 2013, קרס מפעל הטקסטיל רנה פלאזה בבנגלדש, הרג 1,135 בני אדם ויותר מ-2,500 נפצעו. זו הייתה התאונה התעשייתית הרביעית בגודלה בהיסטוריה. הקורבנות היו בעיקר נשים צעירות, שתפרו בגדים עבור מותגי אופנה עולמיים ידועים.
בימים שלאחר מכן, חברות אופנה רבות נאלצו לברר אם המפעל סיפק בדים לתפירת הקולקציות שלהן, פשוט משום שאף אחת מהן לא רצתה לדעת מראש, בדיוק מהיכן הספקים שלהן מביאים את הבדים.
האסון היה אירוע מכונן, אשר הסב את תשמת לב ציבורית לתנאי העבודה המחפירים, בחצר האחורית של עולם האופנה.

לאחר האסון, הקימו Orsola de Castro יחד עם Carry Somers את התנועה העולמית Fashion Revolution, המטיפה (יחד עם ארגון הסחר ההוגן העולמי WFTO) לתעשיית אופנה שקופה ובת קיימא יותר ונותנת פנים לאנשים שמייצרים את הבגדים שלנו, במפעלים שבהם כ-100 מיליארד חלקי הלבוש שלנו נתפרים מדי שנה. או במילים פשוטות: “סוף לעבדות המודרנית”.
כך, במשך כמעט 10 שנים, שתי הנשים פועלות בלהט לגיוס סולידריות למען תעשיית אופנה נקייה, בטוחה, הוגנת, שקופה ואחראית, תעשיית אופנה גלובלית המשמרת את הסביבה ומעדיפה בני אדם על פני רווח כספי.

תופרות ותופרי הבגדים קיבלו פנים. “אני תופרת את הבגדים שלך”, הפכה להיות סיסמה, אותה אימצו גם יצרניות הבגדים אשר עובדיהן נהנו מתנאים הוגנים. באתריהן מצולמים העובדים, נקיים ומסורקים, ברקע של המפעל המסודר שלהם, כשהם מחזיקים בגאווה שלט המציג אותם כאלה החתומים על תפירת הבגד שלך.