עד סוף 1908 התגאה המועדון בארבעה עשרה חברות, אשר כדי להתקבל למועדון, היו צריכות להעפיל לארבע פסגות בגובה אלפי מטרים, כאשר שתיים מהן מושלגות והשתיים האחרות מלאות סלעים.
את הטיפוס על ההרים, עשו חברות המועדון, בלבוש נשי מלא – מחוכים, שמלות, כובעים, כפפות, אשר כללי הלבוש הקפדניים לנשים בעידן הוויקטוריאני חייבו אותן “למען הצניעות”, כל הדרך לפסגה.
לא מעט נשים כבשו אז פסגות והרחיקו לאזורים מהקשוחים בעולם. הגברת הראשונה שכבשה את האזור הארקטי הייתה Josephine Diebitsch Peary, חוקרת ארצות הקוטב הצפוני. בשנת 1893 היא תועדה על ידי כתב אמריקאי, כשהיא צדה איילי צפון, לוכדת שועלים, סוחרת עם האינואיטים המקומיים ומנהלת את ענייני המשלחת שהגיעה לחקור את המקום.
מטפסת ההרים Isabelle Charlet-Straton העפילה ארבע פעמים על המון בלאן, בינואר 1876. הפסגה Pointe Isabella קרויה כך לכבודה. האישה הראשונה שטיפסה על מון בלאן, הייתה Marie Paradis, אשר הייתה משרתת מסכנה שטיפסה ההר הגבוה ביותר באירופה, כדי לזכות בתהילה ועושר והיחלץ מענייה. גם היא הונצחה בפסגה הקרויה על שמה “Maria de Mont Blanc”.
כמה מטפסות הרים הפכו את הרפתקאותיהן לפלטפורמה להפגין למען זכויות הנשים.