הנדירות הבולטת הנוספת של Civita היא מיקומה: גוש אדמה דק המתנשא מקרקעית העמק. קניון עמוק מפריד בינו לבין העיר הקרובה ביותר, Bagnoregio וכדי להגיע ל-Civita, על המבקרים לחצות גשר באורך 366 מטר להולכי רגל בלבד.

אבל מה שבאמת מייחד את המקום, זה התעלול התיירותי שבאופן לא יאמן, הביא תיירים לגדוש את הכפר.
האיטלקים נהגו לקרוא לעיר “la città che muore” (“הכפר הגוסס”). הוא יושב לו שם בצפון הרחוק של Lazio, שעתיים צפונית-מערבית לרומא, בשטח של ה”calanchi” – “האדמות הרעות”, שבהן סלע טוף מכסה שטח הנשחק עם השנים ולוקח איתו חלקים שלמים מהכפר (שהיה פעם עיירה) אל המעמקים שמתחת. רוב האוכלוסייה עברה מזמן ל-Bagnoregio והכפר כמעט וננטש לגמרי. נאמר עליו שהשקט שבו מחריש אוזניים.
ב-2013, לראש עיריית בגנורג’יו דאז, Francesco Bigiotti, היה רעיון איך להחיות את המקום – הוא החליט לחייב מבקרים בתשלום על ביקור לכפר. כדי לעבור את הגשר ל-Civita, הם נתבקשו לשלם 1.50 אירו.
התעלול השיווקי ייושם בניגוד לדעת חברי המועצה של העיר, אשר גרסו שזה רעיון רע לדרוש מאנשים תשלום כדי לבקר במקום בו ממילא הם לא רוצים לבקר – אבל הרעיון הזה עבד. TG1 אחת מתחנות הטלוויזיה המרכזיות של איטליה דיווחה על כך ואנשים התחילו להגיע לכפר ואז תחנת טלוויזיה בצרפת סיקרה את זה ועוד הרבה יותר אנשים המשיכו והגיעו.
“כאשר אתה משלם על משהו, הוא הופך לנכסף,” הסביר ראש העיר בפשטות.
עם במהלך שנתיים תמימות – 2009-10 פקדו רק 40,000 מבקרים בשש העיירות בסביבה כולן ביחד, הרי בשנת 2018, מיליון מבקרים הגיעו ל-Civita בלבד. חציים איטלקים וחציים זרים (בעיקר מאסיה).
הזינוק בתיירות התקבל ברגשות מעורבים ב-Bagnoregio, עיירה לא גדולה בעצמה המונה 3,700 תושבים בלבד, אסור לאוטובוסים להכנס ולמרות שמותר להכנס ברכב פרטי, רחובות בגנורג’יו לא נבנו למכוניות. אבל המונים ביקשו לעמוד לסלפי מול קבר הקדוש בונאוונטורה מהמאה ה-13, המשקיף על Civita – “הכפר שבשמיים”. המקומיים מכנים אותם תיירי “פגע וברח”, שבאים לצלם מבלי לתרום לכלכלה המקומית. בטח לא אחרי שגבו מהם דמי מעבר בגשר.

מדריכי טיולים מציבים את Civita כתחנת מעבר מושלמת בין פירנצה לרומא. התיירים חוצים את הגשר, מצלמים וחוזרים לאוטובוס, לפעמים אפילו בלי להיכנס לעיר Bagnoregio עצמה.
גם תושבי Viterbo, השכנה במחוז ל-Civita, תולים את מספר המבקרים הצונח של העיר, הפופולריות הגוברת של Civita. מי רוצה לראות חורבות היסטוריות מהמאה ה-13 כשאפשר לצלם סלפי מדליק על הגשר הדרמטי של Civita?
4,000 מבקרים ביום אולי לא נשמעים הרבה לאתר תיירות, אבל Civita הוא כפר קטן עם רחוב ראשי אחד בלבד, שני ברים, שלוש מסעדות וכחמש חנויות. מקומות הלינה שבה מאפשרים רק ל-80 אנשים להישאר ללון. עכשיו בעונות שיא בתיירות, דמיינו 15,000 אנשים בכפר הזה, שלוקח חמש דקות לחצות אותו בהליכה.
ראש העיר שיצר את המהלך, אומר שאין כוונה לפתוח במקום מסעדות, ברים וחנויות מזכרות, כדי לא להפוך את Civita לפארק שעשועים אחד גדול. אבל הוא רואה בתופעה אפקט שהוא יכול להרחיב אותו לאזור שמסביב לכפר – אטרוריה, אזור מרכז איטליה שנשלט בעבר על ידי האטרוסקים הפרה-רומיים. יש כאן הרבה מה להציע לתיירים, מטיולים סביב אגם בולסנה (האגם הוולקני הגדול באיטליה), עיירות כמו אורבייטו וויטרבו, ואתרים הכוללים יער מאובן בן 2.5 מיליון שנה, שלד של פיל פרהיסטורי וקברים אטרוסקים מצוירים.
במדינה שבה תיירות נתפסת בדרך שגרתית כדבר רע, הוא רוצה להעמיד את הענף באור חדש – כישועה לעיירות המתקשות לשרוד, הוא מתכנן אוטובוסים עם הסעות בין עיירות וכפרי האזור, שישאירו אותם בעיירות אשר ייהנו מכך כלכלית.