בכפר Giethorn בהולנד, התנועה מתנהלת בתעלות מים, במקום בכבישים ואתם מרגישים שאתם שטים בספר אגדות.
הכפר ההולנדי הטיפוסי בחבל Overijsse, נוסד בשנת 1230, הוא ממוקם בפארק הלאומי De Weerribben-Wieden, הפארק הגדול ביותר בצפון מערב אירופה.
לבתיו גגות קש והם נבנו על איים מיניאטוריים, המחוברים ביניהם על ידי יותר מ-160 גשרי עץ מסורתיים.
בכפר מבנים היסטוריים, קתדרלות וטירות בנות מאות שנים והוא מוקף באגמים, ערוגות צמחים וקנים ואזורי חורש רוחשי ציפורים.
בכפר אין רחובות, אין כבישים וממילא גם אין מכוניות. הדרך היחידה לעבור מאזור אחד לאחר היא בסירה או בקאנו ולשכנים שבתוך הכפר, ברגל או באופניים; לכן זכה הכפר לכינוי “ונציה של הולנד Dutch Venice”.
המנוע בסירות אינו משמיע רעש והרעש העיקרי שנשמע ברחבי העיר, הוא געגועי הברווזים. אתם יכולים לשכור סירות חשמליות, סירות משוטים וסירות קאנו ב-Giethoorn ובמקומות אחרים ב-Weerribben-Wieden ולשוט באזור הטבעי
הזה בשקט ובשלווה.
אזור הביצות הזה ניחן בנוף הייחודי של כפרי המים, שההולנדים יצרו לאורך מאות שנים והם מתגוררים שם עם חיות נדירות כמו לוטרות, קורמורנים. אדמת האזור היא כבול, אשר ההולנדים השתמשו בו ליצירת אנרגיה והכרייה שלו היא זו שיצרה את הביצות.
העיירה Giethoorn נמצאת במרחק של כשעה וחצי נסיעה מאמסטרדם או מנמל התעופה סכיפהול. לתושבי העיירה יש “יחסי אהבה-שנאה” עם התיירים, אמנם התיירות עוזרת לכלכלה המקומית, אבל קראתי בעיתון המקומי כי המקומיים מלינים לרשויות על גודש תיירים, המשיטים את הסירות לעתים בהשפעת אלכוהול ומתנגשים ומחבלים בגשרים.