שיניים שחורות היו פופולריות ביפן, במיוחד בין תקופות הייאן ואדו, מהמאה ה-10 ועד סוף המאה ה-19. היפניות נהגו להשחיר את שניהן עם תמיסה של סיבי ברזל וחומץ. כאשר יפן נפתחה למערב בתקופת מייג'י, המנהג נעלם הדרגתי ומכאן היפניות חייכו בפה מלא בשניים לבנות.

 

 

השחרת שיניים נעשתה לרוב בתקופת ההתבגרות, בעיקר כדי לשמר את השיניים עד גיל מבוגר, מכיוון שחומר מנע עששת, בדומה למנגנון של חומרי היגיינה שיננית מודרניים. זה נתפס כסימן לבגרות, יופי וגם תרבות, מאחר והתפיסה החברתית הייתה, ששיניים מושחרות מבדילות בין בני אדם לבעלי חיים.
שחור זה יפה: היה בזה גם היבט של יופי ואסתטיקה. בתקופת הייאן גם העדיפו נשים עם פנים לבנים ונשים איפרו את פניהן באבקת אורז לבנה, אשר גרמה לכך ששיניהן ניראו צהובות ולכן, צביעת השיניים בשחור מנוגד ללבן, נראתה אסתטית יותר.
המראה הערפדי משהו, של הנשים  היפניות שחורות השיניים, נבע מכך שהשחרת שיניים, נעשתה לעתים קרובות בשילוב עם מסורות של חידוד שיניים והוצאת שיניים, כמו גם מנהגים אחרים של קישוט הגוף, כמו קעקועים.

 

 

 

 

עדויות למנהג זה, אנחנו מוצאים במאות ה-3-6, אז שיניים שחורות נחשבו לסמלי נאמנות, איתנות וקביעות. לכן, ההשחרה הראשונה של שיני אישה, הייתה כמו שבועת הנאמנות שלה לבעלה. בראשיתה, הטכניקה הייתה זמינה רק לבנות המשפחות הקיסריות.
ביפן העתיקה עקבו בקפידה אחרי התערובת המשחירה, כדי שלא תפגע בבריאות. בתחילה, השתמשו ב”מי ברזל” – מוטות ברזל הורדו למי מעיינות, כשהם מעורבבים ביין סאקה. אחרי שבועיים, לאחר שהמים ספגו ברזל וקיבלו צבע שחור עמוק, הוסיפו להם סוג של אגוזים, גידולים מיוחדים שנוצרו על עלים של הצמח המקומי סומאק. היו גם תמיסות המבוססות על ברזל חלוד ספוג בחומץ, עלי תה ומלח, תערובת קלאסית שרווחה והייתה נפוצה. תערובת כזו לא רק השחירה, אלא גם חיזקה את השיניים, למרות שנילווה לה ריח רע מהפה.
המנהג הזה היה נהוג בחלקים שונים של העולם, כולל דרום מזרח אסיה, איי האוקיינוס ​​השקט ואפילו דרום אמריקה, אך הוא מקושר לרוב ליפן.

 

 

זה היה רק בשנת 1870, כאשר משפחת הקיסרות חדלה מהמנהג ואחריה כל שאר נשות יפן. הממשלה היפנית ששאפה למודרניזציה של המדינה, אסרה בחוק על צביעת השיניים. קיסרת יפן נתנה את האות והופיעה בציבור עם שיניים צחורות ובוהקות ובכך הלבינה את שיני נשות יפן ברבים. עם זאת, אפשר עדיין לראות נשים, בעיקר ישישות או שחקניות ופרפורמניות, עם שיניים שחורות, בפסטיבלים וחגיגות ביפן, בסרטים ואצל גיישות ברובע שלהן בקיוטו. כיום משמשת להשחרה תערובת של דיו ושעוות שיניים מיוחדת.
אגב, בפולקלור היפני, מצוייה דמות על טבעית ואף מפלצתית, בשם Ohaguro Bettari, של אשה בעלת מראה מושך ומפתה, למרות שהיא מסתירה את פניה, היא מושכת אליה צעירים רווקים וכאשר הם פוגשים בה, היא חושפת את פניה הלבנים עם פה מלא בשיניים שחורות ומפחידות, כדי להבהיל אותם.

 

 

השחרת שיניים בוייטנאם

 

לכל הכתבות בקטגוריית השראה
+כתבות מומלצות
על נשים, כסף וכח
תרבות
על נשים, כסף וכח
היא רואה בהם “סמל חזותי של העצמה ושוויון לכל הא/נשים עם פות. כל אחד
“האסם הסודי של קולין”, הוא טירה שבנה רועה כבשים
תרבות
“האסם הסודי של קולין”, הוא טירה שבנה רועה כבשים
  האתר נבנה בין 1989 ל-1999 והוא מורכב ממקבץ מגובב של מבנים, המצוידים בדלתות
בית קפה וגלריה בתאילנד, כמו במערה לבנה
תרבות
בית קפה וגלריה בתאילנד, כמו במערה לבנה
                           

כתיבת תגובה

הוספת תגובה חדשה, האימייל לא יוצג באתר*