בספריה שבסלון הבית Casa Caballo, ספר אמנות על הצייר ההולנדי הירונימוס בוש וספר על האופנאית קוקו שאנל. על הקיר צילום של הלמוט ניוטון, שהנציח את מעצבת התכשיטים עם מסכת שפנפנת פלייבוי, על גג אחד הפנטהאוזים שלה ניו יורק בשנת 1975. בחדרי  הבית מתקיימים בהרמוניה כיסא של גאודי, גלימת משי סינית, מסכה אפריקאית, שטיח טיבטי וציור של אנדי וורהול.
השנה מלאו חמישים שנה לשיתוף הפעולה בין המעצבת לבית התכשיטים האמריקאי Tiffany & Co (1974-2024), שממשיך למכור את הפריטים שעיצבה והפכו לקלאסיקה.

bastian achard

פרטי, שנפטרה לפני 3 שנים בגיל 80 (1940-2021), היא בתו של ננדו פרטי, תעשיין נפט איטלקי מפירנצה, אשר ב-1961, כשהגיעה לגיל הבגרות, לאחר שהרגישה שרוחה החופשית כלואה בבית משפחתה השמרנית, הודיעה לאביה כי מפה ואילך היא תמשיך בכוחות עצמה, ללא עזרתו. תחילה עשתה לעצמה שם כדוגמנית בברצלונה והסתובבה עם קבוצה של יוצרים קטלאנים הידועים כ-la gauche divine (השמאל האלוהי), שהיו נגד משטרו הפשיסטי של פרנקו, ביניהם האדריכל ריקרדו בופיל והפסל חאווייר קורברו.

בזכות חברתה, הצלמת קוליטה, גילתה את Sant Martí Vell, כפר שבו הבתים ההרוסים מנציחים את אינסופיות הזמן, הנחישות הקטלונית ואת יופיו של הטבע. כאן בכפר, היא יצרה את עבודותיה שסללו את דרכה לתהילה, כמו בקבוק הכסף המפורסם Bottle.
מה משך את הדוגמנית מניו יורק, שבילתה ב-Studio 54 יחד עם ליזה מינלי ואנדי וורהול, לכפר הכמעט נטוש, עם עטלפים שהתעופפו ברחובות הריקים ושלא היה בו חשמל? היא מספרת שמגיפת האיידס חיסלה אז את מעגל חבריה בניו יורק והיא הייתה צריכה מקום לברוח אליו ולמצוא בו שקט. אבל כנראה, שהיה זה חלום שקינן ושכן בנפשה עוד משנות ה-60, כאשר סלבדור דאלי הזמין אותה לחוף Baix Empordà, במחוז ג’ירונה, שם הוקסמה מהיופי הים תיכוני של כפרי הדייגים, שמשכו סופרים, צלמים ואמנים כמו סלבדור דאלי.

Elsa Peretti – Dalí – Natacha ambas 1966

היא רכשה את ביתה הראשון Casa Pequeña בכפר Sant Martí Vell בשנת 1968, בכמה אלפי דולרים, כל מה שיכלה להרשות לעצמה אז, בתחילת דרכה, אחריו היא תרכוש עוד כמה בתים כולל Casa Caballo, הבית בו התגוררה. את שאר הבתים היא רכשה כדי להכיל את אוספיה האמנותיים. היא החלה אז ב-1968, את הקריירה שלה כמעצבת תכשיטים, מקצוע שהביא לה תהילה וגם הרבה כסף: ב-2013 טיפני חידשה איתה את החוזה הבלעדי שלהם, תמורת תמלוגים וסכום חד פעמי של 47 מיליון דולר. מכאן, פרטי תרכוש ותשקם את הכפר כולו ותהפוך אותו ליקום משלה. היו לה בתים נוספים, במנהטן ובטוסקנה, אבל הכפר הקטלוני, היה גן העדן שלה.

היא שימרה את הארכיטקטורה המקורית של בתי הכפר ואת קירות האבן למודי השנים. מעבר לבנייה מחדש של כמה מבנייני הכפר, מורטי גם שיקמה את כנסיית Sant Martí Vell הרומנסקית, שנבנתה מחדש במאה ה-16 וגם את הארכיון עם ההיסטוריה המרובדת של הכפר מהמאה ה-16. מפה היא המשיכה בהגנה והפצה של המורשת ההיסטורית, האמנותית והתרבותית של קטלוניה, לצד קידום האמנות העכשווית של האזור. בשנת 2013 הייתה הלא-קטלאנית הראשונה שקיבלה את הפרס הלאומי לתרבות שהוענק על ידי ממשלת קטלוניה.
הכפר Sant Martí Vell הפך לכפר הפרטי שלה, רק בשבילה. היא אספה יצירות אמנות מחבריה ויצירות מיוחדות ממסעותיה ומצאה להן בתים בכפר, שניבנה מהסיפורים של חייה. בכפר 18 בתים כפריים, השייכים כולם לה, לצד בית המגורים שלה והמכיל אוסף אישי של אובייקטים אישיים, שהם אבני דרך בחייה. גם בניין אבן ארוך ששיכן בעבר את רשות המסים המקומית, שופץ על ידה לבית מגורים. כשאלזה קנתה בית חווה השכן לכרמים שלה, מאיכר זקן שמכר לה אותו והיה שבור לב, על שעמד להפרד מנחלת משפחתו – אלזה ביקשה ממנו להישאר והם גרו והשתמשו יחד בבית.
עם מותה בשנת 2021, הבית שלה הפך למוזיאון המנציח אותה ואת אוסף האמנות והעיצוב שלה. הבית מנוהל על ידי קרן והוא לא פתוח לציבור.

Photo by Hilda Moray, Claudia Ferri

Helmut Newton, 1975