מלנכוליה ברוטליסטית ומודרניזם מוזנח: המסה המצולמת Souvenir d’un Futur של הצלם הצעיר Laurent Kronental, צוללת לתוך אוקיינוס הבטון המרחף סביב פריז ומתעד את ותיקי העיר הקשישים שחיים בו.
אלה פרויקטים גדולים למגורים ברחבי פריז, מחוזות ברוטליסטיים שהוקמו בין שנות ה-50 וה-80 בכדי להתמודד עם משבר הדיור, בעקבות ההגירה העירונית ותנועת המהגרים הזרים, אך גם כדי לענות על צרכי הנוחות המודרניים. אחוזות גדולות כאלה הפכו לתרגיל ארכיטקטוני לאוטופיה מודרנית.
עתה, חשיפתם של אזורי הפרברים הלא-מזויפים והמוזנחים האלה, היא אמצעי לחשוף את שירת הסביבות המזדקנות, ההולכות ונעלמות אט אט ואיתן, זיכרון האוטופיה המודרניסטית. התצלומים מתאפיינים בהתפכחות מלנכולית אך אמיצה. אווירה של עולם מקביל, ערבוב עבר ועתיד, מרחבים ריקים, גושי בטון דרמטיים ודממה רועמת.
בתוך כל זה, החיים של התושבים עצמם – ותיקים עירוניים שחיו, אהבו וזקנו שם, ושהם הזיכרון של המקום. חשיפת אזורים לא מוכרים ובלתי מוערכים אלה, היא שירתן של הסביבות המזדקנות ההולכות ונעלמות אט אט, ואיתן זיכרון של אוטופיה מודרנית. בעולמות המפוארים ובערי הרפאים האלה, המבנים של הערים שלנו מאחדים את הפחדים והתקוות שלנו, לארגון הרמוני של העיר.
עם הזמן החולף, הבניינים האפורים והמסיביים האלה, כמו התושבים הותיקים שלהם, נושאים את סימני החיים. פרצופים מקומטים וקירות סדוקים, אנרגיה של בני אדם ושל חזיתות, דופק שחשבנו שהפסיק לפעום. הפנים השלוות ורוחב הלב של החללים, מעבירים תערובת של הזנחה עם ציפייה, ספקנות עם ביטחון, חוסר שביעות רצון עם שפע – עולם של ניגודים, רבדים עמוקים של חיים. אלה אנדרטאות, זיכרונות חיים של זמנם.