“הם הטפט של העיר שלנו,” אומר האמן, ניצב מול מגדל של חנויות ניקוי יבש, מינימרקטים שכונתיים, מעדניות ובוטיקים מפוארים. “הן כולן יפות, האנשים נמצאים בדירות מעליהן והן התקוות והחלומות שלהם”.

כדי ליצור הגרסה שלו למגדל בבל, בראנבי רכב על אופניו יותר מ- 1,000 קילומטרים בלונדון, לצלם יותר מ-6,000 חזיתות של חנויות.  מתוכן בחר כ-3,000 חנויות לבניית מודל קטן מחרסינה. הוא מספר שבעלי החנויות חששו שהוא מהמועצה או ממס הכנסה.
“לונדון חייה סחר ומסחר. אנחנו כבר חדלנו להיות אזרחים ואנו כעת צרכנים והשאלה היא: איך ולמה עלינו להיות שותפים בזה”?

המגדל מוצב בכניסה למוזיאון, כחלק מפסטיבל העיצוב (עד ליום 1 בנובמבר). המבקרים נהנים להתבונן בו ולזהות חנויות מוכרות. חלק מהחנויות הן חלק מההיסטוריה החברתית של העיר, כמו חנות הטלפון הנייד הראשונה.
ובמבחר כמו במסחר, כל דגמי החנויות עומדים למכירה. המחירים מתחילים ב- 95 £ לחנויות פשוטות במרגלות המגדל ועולים ככל שמגיעים לצמרת המגדל, שם אפשר לרכוש את בתי סותביס וכריסטיס ב- 6,000  £. לדברי האמן, גם ההיררכיה של היצירות חשובה.
היצירה התהוותה במהלך שנתיים, היא מבוססת על מגדל בבל התנ”כי, שנבנה בניסיון להגיע לגן עדן ומרמזת על מאמציהם של האנשים למצוא הגשמה דרך קניות.