החיים הטובים של החפצים הנטושים: האמנית שילה אורינגר יוצקת מהות בחללם של משטחים נטושים.
בסטודיו שלה בכפר גליקסון, היא יוצרת על “לוחות הציור” שלה – שהם למעשה חפצים נטושים שהיא אוספת ומטביעה בהם את האמנות שלה, לרוב דמויות. המפגש בין החפץ החלוד, מבוקע, גרום ושרוט, שהלך לעולמו, יחד עם הדמויות העשויות בצורה מוקפדת ומלאה חיות – מרתק ודרמטי.
העץ המבוקע, המשופשף והחלודה, מאפשרים לה לקיים יחסים מרובדים, בהם שכבות של חומר יוצרות משמעות וחמימות, משרים תדר של השלמה ושלום. טכניקת האסמבלאז’ מרתקת אותה עוד מילדותה, יש בה משחק, פוטנציאל אין סופי ותום.
בתקופה זאת בה המסכים השטוחים מדברים עם כולם המגמה של החומריות הוותיקה והנושמת מזרימה איזון ,ערות וריפוי לכל מבנה ובית.
סביבת העבודה שלה, בסטודיו, היא אוסף עשיר ביותר של דימויים, מעולמות שונים, שהיא מפגישה ביניהם בכדי לברוא משהו חדש.
