נטורליזם אקזוטי, סצנות טרופיות עם חומרים שיכולים להימצא במגירה או במרתף הבית. ההשעיה שלהם ודפוסי החזרה שלהם, הם אלה שמעוררים את הדמיון להטות את כף המאזניים לכדי פליאה, כאשר הנורמליות נחשפת כשכבה דקה ואפילו שקופה של מודעות.
האמן, כמו המשורר, הם מעניקים את המתנה לראות כל דבר, באופן מודע יותר, ליותר יצירתי. זה חלק מהבריחה של המודרניזם מגבולות המסגרת והבד.
ארתור רמבו אמר שהמשורר ובאותה מידה האמן, הם אנשי חזון של “חוסר ארגון, חוסר גבולות שיטתי של כל החושים”.
דושאמפ ו- Gökçebağ קוראים תגר על השכיחות של מוצרים בעבודת יד, כחלק מההגדרה של אמנות המיינסטרים.