קליף נולדה ב-1899 למשפחת פועלים בעיירה Tunstall, הידועה במפעלי החרס שלה. היא החלה לעבוד בתעשייה הזו, כפועלת בגיל 13. במקביל היא למדה אמנות ופיסול בלילות. בעל המפעל Colley Shorter, הבחין בכשרונה ושכנע אותה ללמוד בקולג’ המלכותי לאמנות בלונדון. שורטר היה מבוגר מקליף ב-17 שנים והוא יהפוך בהמשך גם לבעלה, ב-1940.

היא קיבלה סטודיו משלה ב-1927, שם קישטה בעבודת יד באימייל, כלי חרס פגומים. לתדהמת אנשי המכירות של המפעל, אלה הפכו להיט מיידי. קליף, צעירה שקטה וביישנית, קיבלה קרדיט על כל עבודה שיצאה תחת ידה, המותג שלה היה מסומן על כל יצירה, מה שהפך אותה לאחת הנשים הראשונות שיש לה קו מוצרי עיצוב תחת השם שלה. ב-1928 היא ייצרה את מה שמזהה אותה, פרחים מצויירים ביד בכחול, כתום וסגולים והכל בסגנון האר דקו. ההדפסים היו בהשראת הקוביזם, פבלו פיקאסו, מונדריאן, מודיליאני ותנועת הבאוהאוס, את כל עולם הדימויים הזה, היא היא הפכה למוצרים ביתיים יומיומיים.

עתה קיבלה קליף צוות שלם של כ-70 עובדים, בעיקר עובדות, שסייע בייצור עבודותיה. עבודותיה נחשפו בתקשורת וכלי החרס שלה החלו להיות מיוצאים לרחבי העולם.
ב-1963 נפטר בעלה, היא מכרה את המפעל שלה ופרשה. קליף עצמה נפטרה בפתאומיות ב-1972. עם זאת, הפופולריות שלה והערך של כלי החרס שלה, רק המשיכו לגדול. כריסטי’ס מכרה את עבודותיה לאספנים, במחירי עתק ומוזיאון V&A ויקטוריה ואלברט, מחזיק כיום רבות מיצירותיה.
סרט ביוגרפי אודותיה עומד לצאת השנה בקולנוע, בשם Sky The Color Room, בגילומה של Phoebe Dynevor, ה”עוקב אחר מסעה של אישה נחושה, ממעמד הפועלים… כשהיא שוברת את תקרת הזכוכית ומחוללת מהפכה במקום העבודה במאה ה-20″.